מה השתנה מאז הלכת פארס - עדכון בעניין בחינת לשכת עורכי הדין ועתירות על שאלות פרטניות
בחודש פברואר השנה כתבתי על פסק דין מהפכני של בית המשפט העליון ביחס לעתירות נבחנים במבחני לשכת עורכי הדין על שאלות פרטניות, כלומר טענות ספציפיות כלפי שאלות והתשובה "הנכונה" על פי ועדת הבחינות, אשר מכונה "הלכת פארס". לאחר בחינה נוספת, ובעקבות עתירות נוספות, החלטתי לבחון כיצד מיישם בית המשפט המנהלי את הלכת פארס הלכה למעשה, על כך במאמר הנוכחי.
הלכת פארס – עתירות על שאלות פרטניות בבחינות לשכת עורכי הדין
לפני קריאת המאמר הנוכחי מומלץ להתחיל עם המאמר הקודם שעוסק בהלכת פארס. לעצלנים מביניכם אסביר שמזה שנים שמיד לאחר כל בחינת לשכה מוגשות עתירות בעניין הבחינה ובעיקר טענות לגבי שאלות ספציפיות, לגבי התשובות האפשריות, מדוע התשובה "הנכונה" אינה נכונה או מדוע תשובה אחרת נכונה לא פחות.
כיום, עתירות בעניין בחינות הלשכה מוגשות לבית משפט מנהלי במחוזי, ואל בית המשפט העליון מגיעים הערעורים על החלטותיהם, בפברואר השנה התגלגלה לבית המשפט העליון עוד ערעור, אלא שהפעם ניתנה החלטה לפיה לא ישמעו יותר טענות בעניין שאלות פרטניות, והחלטה זו תקפה לבחינות רשמיות נוספות.
עתירה בעניין שאלות פרטניות לאחר הלכת פארס – כיצד יישם בית המשפט המנהלי את ההלכה?
לפני כחודש דן ביהמ"ש המנהלי בי-ם בעתירה נוספת בעניין בחינות הלשכה, ועל פי המנהג גם שם עלו לדיון שאלות פרטניות, ביהמ"ש הבהיר מיד בפתח הדברים כי בהתאם להלכה החדשה הוא אינו מתכוון לעסוק בשאלות פרטניות, יחד עם זאת, מי שיקרה את פסק הדין, יראה התעסקות בשאלות פרטניות, איך זה מסתדר?
כך למשל, נעשה ניתוח אודות שאלה מתחום התכנון והבניה, הטענה הייתה כי הלשכה לא הייתה מוסמכת לשאול שאלות מתחום זה כיוון תחום התכנון ובניה אינו נמנה עם רשימת הנושאים המחייבת לבחינה. הלשכה טענה שהוראות החוק הרלוונטיות נכללו ובאופן מהותי השאלה עוסקת בדיני קניין ולכן תקינה.
ביהמ"ש דן בטענות, בניגוד להלכה, כיוון שהיא הסוגייה אינה עוסקת בתוכן השאלה, אלא בשאלה של סמכות הלשכה להעמיד שאלה מתחום זה במסגרת הבחינה. ביהמ"ש אימץ את עמדת הלשכה, וקבע שמדובר בשאלה מתחום דיני הקניין ולכן הלשכה הייתה מוסמכת להכליל את השאלה במסגרת הבחינה.
שאלה אחרת עסקה בהטרדות מיניות, שנכלל בחומר, ובחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שלא נכלל בחומר ולכן אין סמכות לעשות שימוש בשאלה. ביהמ"ש קבע שעל מנת לבחון את טענת העותרים יש לפרש את החקיקה בעניין הטרדות מיניות ובכך יש סתירה להלכה החדשה בעניין שאלות פרטניות ולכן אין לדון בסוגיה.
עושה רושם שבשלב הזה ביהמ"ש המנהלי נוהג במשנה זהירות בבחינת שאלות פרטניות כשהנטייה היא לא להיכנס לפרשנות משפטית של שאלה בבחינה ובכך יש אימוץ מלא ודווקני של ההלכה החדשה.
עתמ 50678-05-24
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
