אלא שיש מי שיצר את הבינה המלאכותית, מתחזק אותה ומבקר אותו, אדם של ממש שעובד עבור תאגיד. אז למעשה, אלא אם יהיה תיקון חקיקה, את האחריות הפלילית על פעולות של בינה מלאכותית ניתן יהיה, אולי, להטיל על התאגיד במסגרתו הוא פועל ועל מי שאחראי על יצירתו, בקרתו ואחזקתו.

כך למשל, תחזוקה לקויה של מכונה שגרמה לכשל שהביאה למותו של אדם, עשויה להוביל לאישום בפלילים של מי שהמכונה באחריותו, או שיצר אותה, היה אמון על בקרתה או אחזקתה ואם מדובר בתאגיד, אז ניתן להטיל אחריות גם עליו, וניתן להעלות על הדעת מקרים בו בינה מלאכותית תיקח חלק בביצוע עבירה.

היסוד העובדתי והבינה המלאכותית כאחד ממבצעי עבירה

עד כאן על המחשבה הפלילית, שעד עתה עסקה בעיקר סביב עבירות רשלנות. נעבור לבחון את האחריות ליסודות העובדתיים וזאת נעשה דרך הכרת מבצעי העבירה והאחראים לה. מה שצריך לזכור זה שאין צורך כי האחראי יבצע את כל היסודות העובדתיים הנדרשים, אלא רק שתהיה לו כוונה ומעורבות בביצועה.

על מנת להדגים את אפשרות הטלת אחריות פלילית על בינה מלאכותית נחזור אל המקרה בו התחלנו. בתיאור שפורסם הקטין "התייעץ" עם ChatGPT אבל ניכר שהצ'ט לא שיתף איתו פעולה, אלא שההתייעצות שימשה כראיה לכוונותיו והבינה המלאכותית לא הנחתה אותו כיצד לפעול בעת ביצוע העבירה.

במצב כזה, אין מקום להטיל אחריות פלילית. אבל ייתכן שהקטין שיתף את הבינה המלאכותית בכוונותיו, נניח שכתב "בכוונתי לבצע פיגוע כלפי תחנת משטרה ואני מעוניין לפגוע בכמה שיותר שוטרים, איפה עליי למקד את התקיפה?" במצב זה הצ'ט מודע לכוונותיו של הקטין לפגוע באחר, מה עליו לעשות?

איזו עבירה פלילית בינה מלאכותית יכולה לבצע?

על פי הדין הישראלי מי שמודע לכוונתו של אחר לבצע מעשה פשע ולא נקט אמצעים סבירים למנוע אותו, דינו שנתיים מאסר. המקרה המפורסם הוא של מרגלית הר-שפי שידעה על כוונתו של יגאל עמיר לפגוע ביצחק רבין והיא ריצתה בגין זאת עונש מאסר בן מספר חודשים. אלא שאי-מניעת פשע אינו עניין ישראלי בלבד.

כמעט כולנו מכירים את "חוק השומרוני הטוב", בישראל הוא מוכר כחוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח-1998 שמטיל חובה להושיט עזרה לאחר, ואף מציין את הפניה לרשויות כהושטת עזרה מספקת. אמנם בישראל החוק קובע עונש של קנס בלבד, אבל כולנו חוזרים מה קרה לחברי הסדרה "סיינפלד" שלא פעלו על פי החוק.

אז מצאנו 2 עבירות שניתן להטיל על בינה מלאכותית, מה עוד? רק לאחרונה התפרסם כי פולני השתמש ב-ChatGPT כדי ליצור דרכון מזויף שלטענתו יכול להערים על מכונות אוטומטיות. נשאלת השאלה מה חלקה של הבינה המלאכותית ביצירת מסמכים מזויפים באמצעותה ומה אחריות מפעיליה?

נמשיך – לא חסרות כתבות או המלצות על הסתייעות בבינה מלאכותית לצורך השקעה כולל סיפורים של אנשים שנתנו לבינה מלאכותית לנהל עבורם את תיק ההשקעות. נשאלת השאלה האם יש לבינה מלאכותית, או למפעיליה, אחריות על עבירה כמו הרצת מניות, מה מונע ממנה להריץ מניות כדי ליצור תשואות?

כל התהיות הללו ועדיין לא נגענו בכלל בבינה מלאכותית שמנהלת כלי רכב ועל האחריות שחלה עליה עקב כך. המסקנה המתבקשת היא שהמחוקק נדרש להתחיל לדון בסוגיות הללו ולמצוא להן פתרונות עוד בטרם נאלץ להתמודד עם מעשים מוגמרים.