איך גישת מערכות אכיפת החוק כלפי ראיות דיגיטליות פוגעת בחשודים ונאשם?
אחד התחומים החמים היום במשפט הפלילי נוגעים לראיות דיגיטליות בכלל ובפרט לכל הקשור למיצוי ראיות מטלפון נייד. התחום הזה מתפתח מאוד ב-20 השנים האחרונות, הוא חווה שינויים משמעותיים, הן בהיבט הראייתי והן ביכולת מיצוי הראיות ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ואיתם גם הפסיקה נאלצת להתפתח.
בעבר כתבתי מאמר על השינויים המשמעותיים בכל הקשור למיצוי ראיות מטלפונים ניידים והשינויים הנוכחיים שמתרחשים בתחום ואני ממליץ לקרוא את המאמר בטרם קריאת השרשור על מנת לקבל תמונה שלמה יותר.
מי שקרא את המאמר יודע שאם בעבר הייתה נטייה לפרוק טלפונים ניידים ללא אבחנה, יודע שכיום המטוטלת נוטה לכיוון השני, ופריקות טלפונים הפכו לפעולה שכיחה פחות, וגם אם נעשית פריקה החומר שמועבר לתיק החקירה מצומצם מאוד. אחת הביקורות שלי על התנהלות רשויות האכיפה והתביעה היא שבעקבות השינוי הזה, והצמצום בפריקות הטלפונים הניידים, נגרם נזק משמעותי דווקא לחשודים ונאשמים, שכן חומרים שהיו יכולים לסייע להגנתם של החשודים והנאשמים עשויים שלא להיכלל בתיק החקירה ובשלבים מאוחרים יותר עלולים להתעורר קשיים בהשגת החומרים הרלוונטיים.
לאחרונה נתקלתי בעניינו של דניאל שהועמד לדין, בין היתר, בשל עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, שתכליתה של העבירה היא פנייה חוזרת ונשנית באמצעות שיחות טלפון או הודעות למכשיר הטלפון, שעולה כדי הטרדה. אחד מחומרי החקירה המהותיים בתיק היו אותם פניות חוזרות ונשנות, אלא שאלה הגיעו לתיק החקירה באמצעות המתלוננת באמצעות צילומי מסך.
החוקר לא בדק, לא אימת, ובעיקר לא ערך פריקה של הטלפון הנייד. גם התובע אליו הגיע תיק החקירה, לא ראה כל צורך לערוך השלמת חקירה כדי לאמת את טענות המתלוננת, וכעת דניאל מבקש מבית המשפט להורות למדינה לבצע את פריקת הטלפון.
טענתו של דניאל אינה מרחיקת לכת, זיוף של צילומי מסך של התכתבות בוואטסאפ היא פעולה פשוטה מאוד, ויש פער באיכות ראיה בין צילום מסך לבין חומר שנפרק ישירות מהטלפון הנייד, ודניאל מבקש למעשה לקבל את המסמך המקורי באמצעות פריקת הטלפון הנייד.
אלא שביהמ"ש לא מתרשם מבקשתו של דניאל ודוחה אותה, על ההחלטה הוא אינו יכול להכניס עצמו במקום המדינה בהחלטה אם לקיים השלמת חקירה או לא, ומשבחרה המדינה שלא לבצע השלמה שכזאת, אז הוא לא יתערב בה, אלא יקח אותה בחשבון ההמשך הדרך. עוד מבקר ביהמ"ש את בקשתו של דניאל וטען שהוא בחר בדרך שאינה מתאימה מבחינת סדרי הדין ושייתכן שדרך אחרת כן תתקבל ובאמצעותה אולי יקבל את מבוקשו.
בעברי נתקלתי בסיטואציה דומה והצלחתי לקבל צו שהורה לפרוק טלפון נייד של מתלוננת, אלא שבשלב זה המתלוננת טענה שהטלפון כבר לא ברשותה, ושהיא אינה זוכרת את הסיסמה לענן בו נשמר הגיבוי של התכתבויות הוואטסאפ. המצב אליו הגיע דניאל והמצב אותי תיארתי מחווייתי האישית מדגימות היטב את הנזק שגרמה הגישה החדשה של המשטרה והתביעה ביחס לפריקות טלפונים ניידים ונראה שהמחוקק צריך לתת את דעתו, ויפה שעה אחת קודם.
בעח 57766-01-24 פלומן נ' מ"י
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
