איך להתמודד עם פגיעה בלשון הרע ברשת?
ביקשו ממני לכתוב על לשון הרע ברשת, וחיכיתי לסיפור טוב כדי להבהיר את הסוגיה לקוראים, ונראה שמצאתי. חשוב לציין שלקלל אדם, ברשת או בציבור, עשוי לחשוף את המקלל לתביעה, ישנם מקרים שתביעות כאלה התקבלו, אך איפה עובר הקו? מתי "קללות" אינן לשון הרע? הסיפור של גלינה וילנה עשוי להבהיר זאת.
גלינה וילנה נפגשו במגרש כדורגל במקום מגוריהן. גלינה הגיעה עם הנכד שלה במטרה להתאמן בכדורגל. באותה עת הייתה ילנה במגרש עם הורים נוספים וילדיהם הקטנים. גלינה ביקשה מהם לפנות את המגרש עבורם והם סירבו. חוסר ההסכמה הביא לויכוח קולני שהסתיים לאחר שהגיע למקום פקח עירוני.
ילנה פרסמה פוסט בקבוצת פייסבוק של מקומיים ממקום מגוריהן, בו תיארה את העימות תוך ציון שמה הפרטי של גלינה. בפוסט כינתה את גלינה "חסרת תרבות", "לא נורמאלית", "מכשפה", "אספסופית", "חיה בלבוש של בן אדם", היא איחלה ש"לא יהיו בינינו גלינות" וציינה ש"זה פשוט גועל נפש להיות אישה כמוך!"
גלינה טוענת שמדובר בפרסום שקרי ומעליב, שפגע בשמה הטוב ובפרנסתה. הנתבעת לא התחרטה ולא מחקה את הפוסט, לכן היא תובעת את ילנה על סך 100,000 ₪, ללא הוכחת נזק וכן שביהמ"ש יורה לה להסיר את הפוסט. ילנה טענה שמדובר בפרסום מותר, הוא חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי", הגנת תום הלב, הגנת עניין אישי וקשר והבעת דעה על התנהגותה של התובעת. עוד מציינת ילנה כי גלינה מעולם לא ביקשה ממנה להסיר את הפוסט.
בבואו להכריע, מציין ביהמ"ש כי אכן מדובר בביטויים שאינם מחמיאים לתובעת, אך תחושת התובעת אינה המבחן בו על ביהמ"ש לעשות שימוש, אלא איך הקורא הסביר מבין את משמעות הדבר ומה היה מייחס להם. באמצעות מבחן זה, מגיע ביהמ"ש למסקנה כי אין בביטויים הללו כדי להוות "לשון הרע".
ביהמ"ש קובע כי רובו המכריע של הפוסט הינו תיאור עובדתי ומהווה דיווח ענייני שעולה כדי "אמת בפרסום". לגבי הביטויים הפוגעניים שהוסיפה ילנה לפוסט, ביהמ"ש פסק כי אין מקום לטענת "תום הלב" במקרה שכזה, אך ניתן לראות בו "עניין אישי וכשר", המקים הגנה עצמאית.
על מנת שהגנה שכזאת תעמוד לילנה יש לבחון את מידתיות הביטויים והיקף הפרסום, ועל פי ביהמ"ש הפוסט עומד במבחן זה. על פי פסיקת ביהמ"ש הפרסום אינו חורג מתחום הסביר, הוא כולל תיאור עובדתי, אליו מצטרפת ביקורת כלפי גלינה. גם אם מדובר בביקורת נוקבת, היא חוסה תחת ההגנה של "עניין אישי וכשר".
המסקנה: קודם כל, להימנע מלקלל, פוסט יכול להיות ביקורתי, גם כלפי התנהגותו של אדם, ככל שהוא משקף באופן עובדתי את סיפור המעשה סביבו ניתנת הביקורת, וגם אם מתבלים פרסום בביטויים פוגעניים, לא להרחיק אל ביטויים קשים ולשמור שאלה יהיו קשורים לביקורת שמנסים להעביר. יש לקחת בחשבון שישנן נסיבות נוספות שיכולות להשפיע על ההכרעה השיפוטית כמו זהות הצדדים או מקום הפרסום, ויש לשמור כי הביקורת, בוודאי כזאת המתובלת בביטויים פוגעניים, תהיה מגובה עובדתית ולשמור שמידת הפגיעה בצד השני לא תהיה כזאת שתגרום לו נזק בלתי מידתי, ככל שהנתונים הללו, כמו מידת מהימנות המידע שבידי מפרסם הביטוי, או מידת הפגיעה בצד השני, אינה ידוע למפרסם הביטוי, הרי שהוא נוטל בכך סיכון גדול וחשיפה לתביעות.
ביהמ"ש דחה את תביעתה של גלינה וחייב אותה בהוצאות 11,000 ₪. השופט בדיון היה זיו אריאלי שמונה לאחרונה לשופט מחוזי, נאחל לו בהצלחה בתפקידו החדש.
ת"א 64968-11-20
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
