כל מה שצריך לדעת על צווי הריסה

צו הריסה הוא כלי קשה מאוד שנמצא בידי רשויות המדינה שמורה לאדם להחזיר את המצב במקרקעין לקדמותו, זה יכול להיות מבנה, חפירה ואפילו שפיכת מצעים או הנחת חומרי בניין. צו ההריסה יכול להורות לאדם מסוים לבצע את ההריסה, ויכול להיות שהוא יסמיך רשות שלטונית לבצע את ההריסה בעצמה.

מה ההליך שמביא לצו הריסה? מה ההבדל בין צו הריסה שיפוטי לצו הריסה מנהלי? איך אפשר להתמודד עם צו הריסה? על כל אלה אשיב במאמר הנוכחי.

צו הריסה מנהלי

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, המכונה גם "חוק קמיניץ", נתן לוועדות המקומיות לתכנון ובניה כלים מנהליים רבים לטיפול בעבירות תכנון ובניה בתחום השיפוט שלהם. כלים מנהליים הם למעשה כלים המצויים בתחום שיקול דעתן ואינם כפופים להליך שיפוטי או לאישור בית משפט.

יושב ראש ועדה מקומית לתכנון ובניה, או מהנדס ועדה מקומית לתכנון ובניה, יכולים להפעיל את סמכותם ולצוות בכתב על הריסת עבודה אסורה בהינתן התנאים הבאים:

  • מדובר ב"עבודה אסורה", כלומר עבודה שבוצעה ללא היתר או שאינה תואמת היתר קיים.
  • העבודה טרם הסתיימה.
  • אם מדובר בבית מגורים, אז בתנאי שבית המגורים לא אוכלס או שטרם חלפו 30 יום ממועד האכלוס.

צו הריסה מינהלי מקנה לועדה לתכנון ובניה סמכות לבצע את ההריסה בעצמה. על הועדה לבצע את ההריסה בתוך 60 יום, אך לא מוקדם מארבעה ימים לפני שנמאס הצו, ואם העבודה הסתיימה אז שבעה ימים לאחר מסירת הצו. במידה והועדה המקומית לתכנון ובניה לא תעמוד בסד הזמנים להריסת המבנה היא יכולה לפנות לבית המשפט לקבל ארכה לביצוע ההריסה.

צו הריסה שיפוטי

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ייתר למעשה את הצווים השיפוטיים המנותקים מההליך הפלילי, שהיו נפוצים מאוד בעבר. כיום, ישנם על פי חוק שני סוגי הריסה שנעשים בהליך שיפוטי, האחד הוא צו הריסה למבנה שלא ניתן היה למצוא את מי שביצע את העבודה האסורה. והמקרה השני, הנפוץ יותר הוא צו הריסה בסיום הליך פלילי.

אדם שהוגש נגדו כתב אישום ונמצא שהוא ביצע עבודה אסורה או שימוש אסור במבנה, יכול בית משפט להורות על הריסת המבנה שמהווה עבירה. במסגרת החלטתו ישקול בית המשפט את הצורך בעיכוב ביצוע הצו עד לשנה. במסגרת ערעור ניתן לדחות את ביצוע הצו בתקופה קצובה נוספת, בפרקים של עד שישה חודשים לתקופה ובכל מקרה סך כל התקופה לא יכול לעלות על שנה וחצי.

צו הריסה במסגרת הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא הליך שמאפשר סגירת תיק בלא הגשת כתב אישום ובעקבות כך גם ללא רישום פלילי. תובע שמצא כי ישנן די ראיות להגשת כתב אישום, אך סבור שניתן להשביע את האינטרס הציבורי גם ללא הגשת כתב אישום יכול להציע לחשוד הסדר מותנה. במסגרת הזו יודה החשוד בביצוע העבירות, יחולו עליו מספר עיצומים שלאחר שיקוימו ייסגר התיק.

במסגרת העיצומים שניתן להטיל על חשודים בהסדר מותנה, ניתן גם להטיל צו הריסה. בשונה מצו הריסה שיפוטי וצו הריסה מנהלי צו הריסה במסגרת הסדר מותנה צו ההריסה ניתן תמיד בהסכמה, במידה והחשוד לא יקיים את הצו הרי שהוא לא עומד בתנאי ההסדר ויוגש נגדו כתב אישום. היה ויורשע בסיום ההליך הפלילי יוטל עליו צו הריסה שיפוטי שיאפשר לועדה לתכנון ובניה לבצע את ההריסה בעצמה.

עורך דין תכנון ובניה – טיפול בצו הריסה שיפוטי ובצו הריסה מנהלי

עורך דין תכנון ובניה הוא הגורם המקצועי שאתם רוצים בטיפול בצו הריסה שיפוטי או צו הריסה מנהלי. יש עבודה רבה ואפשרויות רבות לעורך דין תכנון ובניה על מנת להקל על הלקוח בכל הקשור לטיפול בצו הריסה שיפוטי או צו הריסה מנהלי, ובמקרים מסוימים אף להביא לביטולם.

פעילות מול הועדה לתכנון ובניה בכל הקשור לצו הריסה שיפוטי או צו הריסה מנהלי עשוי ליצור יותר נזק מתועלת ולעיתים גם נזק שלא ניתן יהיה לתקן מאוחר יותר. לכן, אם נתקלתם באירוע שאתם חוששים שעשוי להביא לצו הריסה שיפוטי או צו הריסה מנהלי, והסימנים לכך באים לכך זמן לא קצר מראש, אל תהססו לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי על מנת לבחון את אפשרויות הפעולה שלכם בעניין.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן