נאשם ביקש לבדוק את שימוש המשטרה ברוגלות, מה החליט העליון בבקשתו? בואו לקרוא!
לפני כחצי שנה ערכתי מאמר שמסביר את הקושי בשימוש ברוגלות על פי החוק הקיים, והבאתי את סיפורו של גלעד שעשה ניסיון מעניין כדי לחשוף את דרכי פעולתה של המשטרה בשימוש ברוגלות, אך ניסיונו כשל בבימ"ש השלום. אך בשבוע שעבר ניסיונותיו של גלעד הגיעו לעליון ונראה לי שזה זמן טוב לעדכון. בקצרה, ניתן לציין שגלעד ביקש לקבל לידיו את המידע שהופק מהטלפון שלו באמצעות הרוגלה בטענה שמדובר ב"תפוס", כלומר חפץ, השייך לו.
שימוש ברוגלה – הכרעת השלום והמחוזי
בין החלטת השלום לדיון בעליון קדם ערר שהוגש למחוזי, ביהמ"ש המחוזי עמד על שני קשיים שטענתו של גלעד מקימה – העובדה שבקשתו כללית מידי ולא מבהירה איזה חומרים הוא מבקש לקבל, בימ"ש לא רואה בחומר קניינו של גלעד, וייתכן שבבקשה הכללית ישנם גם חומרים שאין בהם פגיעה בפרטיות. לכן, אף אם יש פגיעה ניתן לעשות שימוש באמצעי אחר שיאזן טוב יותר בין אי-החוקיות לנזק שעלול להיגרם לציבור. הקושי השני הוא בניסיון לדלג מעל תעודת החיסיון באמצעות בקשה להחזרת תפוס, ובכך למעשה מקבל המחוזי את עמדת השלום שהדרך הנכונה להשגת המידע היא באמצעות בקשה להסרת חיסיון.
מה החליט העליון בעניין הרוגלה?
גלעד הגיש לעליון בקשת רשות לערור והתיק הופנה בפני השופט כשר. בניגוד לשלום ולמחוזי השופט כשר דווקא נכנס לבדיקת אופיו של "התפוס" המבוקש ומגיע למסקנה שאכן החומרים שהופקו באמצעות הרוגלה עשויים להוות חפץ אך הוא מגיע למסקנה שהעתק חומר דיגיטלי לא ניתן לקבל במסגרת הליך של השבת תפוס.
כשר קובע שהליך של החזרת תפוס בא להגן על זכות הקניין של בעל החפץ ואילו טענותיו של גלעד מתמקדות בהגנה על הפרטיות שלו. מאחר וכך ייתכן וניתן להסתפק בהשמדת העתק החומר ובכך להגן על פרטיותו, אלא שגלעד סירב להצעת המדינה בעניין ולמעשה עמד על זכותו לקבל את החומרים לידיו.
אלא שכשר לא מסתפק בקביעה זו ופונה לבדוק את ליבת ההכרעות של השלום והמחוזי לפיהן ככל שעל אותו תפוס חל חיסיון הדרך המתאימה לבירור בקשתו של גלעד היא באמצעות הליך להסרת החיסיון ולא הליך להשבת תפוס, כשר מברר האם אכן החיסיון חל גם מחוץ להליכי חקירה ומשפט וכולל גם הליך של השבת תפוס?
כשר מגיע למסקנה התואמת את עמדתו של גלעד לפיה הכלל הוא שחיסיון חל בין כותלי בית המשפט, שתכליתו להגן על הציבור (לפחות במקרה זה) כחריג לערך גילוי האמת ואילו "סודיות" היא חריג לעיקרון הפומביות והיא יכולה לחול גם מחוץ לאולם בית המשפט, ומציין בין היתר קשרים מקור-עיתונאי ועו"ד-לקוח.
לפי כשר יש קושי מסוים בהרחבת תחולת החיסיון מחוץ להליכי החקירה והמשפט, כפי שמנסה המדינה לטעון במקרה זה, וכפי שפסקו בשלום ובמחוזי. מאחר ודי בהכרעתו לפיה בקשה להשבת תפוס אינה מתאימה לשם קבלת העתק חומר דיגיטלי שיצרה המשטרה, כשר נמנע מלהכריע בסוגיית החיסיון מול הסודיות.
בקשתו של גלעד נדחתה ולמעשה מסיימת את ניסיונו להשיג את המידע מהמשטרה באמצעות הליך של השבת תפוס, אבל לא מן הנמנע שגלעד יעשה זאת באמצעות בקשה לגילוי ראיה חסויה, נחכה ונראה מה יוליד יום.
בשפ 2235/24
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
