מה קורה כששתי נשים דורשות להביא ילד מאותו זרע של אדם שנפטר?
בדרך כלל אני מפרסם פה סיפורים על הליכים שהסתיימו, אבל הפעם נתקלתי בסיפור שנמצא בתחילתו וצפוי לעורר הדים בהמשך, אז לא יכולתי שלא לעדכן אותכם. כולנו שמענו סיפור אחד או יותר על "תינוק המריבה", מקרים המזכירים את "משפט שלמה". אז את הסיפור הזה ניתן לכנות "זרע המריבה" והוא עוסק בשימוש בזרע של נפטר.
שימוש בזרע של נפטר – ההליך המשפטי
לפני כשנה וחצי הגישה אישה, אותה נכנה "פלונית", בקשה לביהמ"ש על מנת שיתיר לה לעשות שימוש בזרע של מנוח. התברר שפלונית והמנוח ניסו להביא יחד ילד בהורות משותפת, ולאחר קבלת עמדת היועמ"ש, כמקובל, ניתן פסק דין המתיר לפלונית לעשות שימוש בזרעו של המנוח לצורך הבאת ילד.
כחודש לאחר פסק הדין הגישה קופ"ח כללית בקשה דחופה למתן הוראות. קופה"ח קיבלה לידיה את פסק הדין ולאחר שעיינה בכרטיס שומר הזרע שהופקד בידיה התברר כי המנוח ציין בו שתי נשים – פלונית ואישה נוספת. לאחר בירור עמדת היועמ"ש, התבקשה קופה"ח לפנות לאישה הנוספת, אותה נכנה "אלמונית" ולקבל את עמדתה בבקשת פלונית.
"זרע המריבה" – מה יעשה בית המשפט?
כשהתקבלה עמדתה, טענה אלמונית שפלונית הטעתה ביודעין את ביהמ"ש ולא גילתה את פרטי התמונה במלואה, משכך ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין. במקביל, הגישה אלמונית תביעה דומה לזו של פלונית שתתיר לה שימוש בזרע המנוח, ובשלב זה נעתר ביהמ"ש לעכב את ביצוע פסק הדין.
לאחר הגשת תביעתה של אלמונית החל דיון לגבי הצורך באיחוד ההליכים, כלומר שמיעתם יחדיו לצורך ייעול ההליך. אני חושב שבשלב זה פירוט עמדת הצדדים בסוגיה אינו רלוונטי, מה שחשוב לדעת זה שביהמ"ש החליט לאחד את הדיון בתיקים, המשמעות היא שמיעתם במאוחד ומתן פסק דין אחד שנוגע לשתי הבקשות.
מדובר בסיפור אנושי ומשפטי מרתק שעושה את צעדיו הראשונים בבימ"ש לענייני משפחה בב"ש ולאור הסוגיה שהוא מעלה צפוי להגיע להכרעה בערכאות גבוהות יותר בהמשך, אני אמשיך לעקוב ולעדכן.