בעדותו סיפר שאול על עצמו: אדם בסוף שנות ה-60 לחייו, שירת את המדינה שנים רבות, מוכר כנכה בנכות פיזית עקב שירותו. בעקבות אירוע שחווה בשירותו ביקש להכיר בנכות נפשית, עד הטיפול בבקשתו קיבל טיפול נפשי אצל הרופא המטפל. אל הרופא המטפל הוא הגיע ביום האירוע בעקבות מצב נפשי ירוד. לטענתו התקבל בצורה משפילה ומזלזלת ולכך הצטרפה ההודעה. שאול הכחיש המיוחס לו וטען כי אמר שיחנוק את עצמו ויזעזע את המדינה והכחיש כוונה לאיים על הרופא המטפל.

ביתו של שאול תמכה בעדותו והעידה על ניסיון ההתאבדות שלו יומיים לאחר מכן והוסיפה שהיה ניסיון התאבדות גם יומיים קודם לאירוע.

מתי מזכים מאיומים?

ביהמ"ש קיבל את גרסתו של הרופא ודחה את הכחשותיו של שאול וביתו אודות תוכן דבריו של שאול. כעת ניגש ביהמ"ש לבחון האם תוכן הדברים מקיימים את יסודות עבירת האיומים. בשלב זה שם ביהמ"ש את הזרקור על מצבו הנפשי של שאול בעת האירוע, לפניו ואחריו, וכן על העובדה כי הדברים נאמרו במהלך טיפול.

ביהמ"ש הפנה להכרעות במקרים דומים בהם נשמעו דברי איום אגב טיפול ועל פיהם יש לראות במצבים שכאלה, במקרים המתאימים, כקריאה לעזרה. על כך הוסיף ביהמ"ש כי לא השתכנע שהוכחה כוונתו של שאול להפחיד או להקניט את קולט האיום. לאור זאת מוצא ביהמ"ש כי יש לזכות את שאול מעבירת האיומים.

סיכום – עבירת האיומים והמשמעויות העתידיות

ובנימה אישית, בקרבנו ישנם לא מעט מתמודדי נפש, ובעקבות אירועי השנה האחרונה, סביר שהיקפם יעלה. סיפורו של שאול צריך ללמד אותנו שיש להכיל אותם ולסייע להם ולהקשיב לקריאות עזרה מצידם, במקום להרחיקם מן החברה או להתעלם מהם.

אם מצאת את עצמך חשוד או נאשם בעבירת האיומים, אל תהסס לפנות לייעוץ מעורך דין פלילי. פניה לעורך דין פלילי מנוסה בשלב מוקדם יכולה לסייע בחיסכון זמן, עצבים, דאגה וכסף, לכן, מומלץ לפנות לייעוץ מעורך דין פלילי בשלב מוקדם ככל שניתן.