שוטטות - עבירה שנויה במחלוקת ומחיקתה מספר החוקים
מחיקת עבירה מספר החוקים היא פעולה נדירה, ובכל זאת אני מוצא את עצמי כותב כבר פעם שנייה על ביטול עבירה שביצעה הכנסת הנוכחית. בנובמבר 2024 ביטלה הכנסת את עבירת השוטטות. איך מתנהל הליך כזה? למה בוטלה העבירה? על כך, במאמר הנוכחי.
שוטטות – מהמנדט הבריטי ועד היום
עבירת השוטטות היא ירושה מהמנדט הבריטי, ונכנסה לספר החוקים הישראלי, או הארצישראלי, בשנת 1936 בפקודת החוק הפלילי. לאחר מכן עברה העבירה לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ומצאה את מקומה בסעיף 216(א)(5). לאורך השנים עלתה הטענה כי העבירה משמשת ככלי לדיכוי מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות.


הטענה המרכזית היא שמדובר בעבירה שמקנה שיקול דעת רחב לשוטר ולתובע הפלילי להפליל התנהגות שאינה פוגעת באף אחד. ואכן, לאורך השנים הוגשו הצעות חוק שעניינם ביטול עבירה זו על ידי חברי כנסת מסיעות ערביות ומש"ס. את הצעת החוק הנוכחית הגיש ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית, עולה מאתיופיה.

עבירת השוטטות – טענות מול נתונים
במהלך הליך החקיקה הוזמנה סקירה מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על מנת לבחון את השימוש שנעשה בעבירה זו. מהסקירה עולים נתונים רבים, אני אתמקד באלה שנוגעים לאכיפת עבירת השוטטות כעבירה יחידה. ראשית, עולה כי מדובר בעבירה שכמעט ואיננה נאכפת, ואכיפתה נמצאת במגמת ירידה.

ביחס לזהות החשודים ניכרת אכיפה גבוהה יותר כלפי אוכלוסיות מיעוט כמו ערבים או אתיופים, אך בשל העובדה שמדובר במספרים קטנים, קשה לאפיין זאת כ"תופעה". כמות הערבים בתוך הקו הירוק הינה כ-20% והם כ-30% מבין מי שנפתחו כלפיהם תיקים. אתיופים מהווים פחות מ-2% והם כ- 3.5% מהחשודים.

אגב, רק ב-10 מקרים הוגשו כתבי אישום, 8 נגד יהודים, 2 נגד ערבים, מה שמשקף את החלוקה באוכלוסיה.
בעניין עצורים בשל שוטטות, נעצרו 42, 30 יהודים, 2 מהם ממוצא אתיופי, 8 ערבים תושבי ישראל, 3 זרים ופלסטיני אחד. שוב, לא ניכרת סטיה משמעותית ביחס לחלק באוכלוסייה, ואם כן זה ביחס לאתיופים.

[תמונה – עצורים]
למרות שניכר שהנתונים לא משקפים את השיח הציבורי המקובל לאכיפת יתר כלפי מיעוטים, בדיונים בוועדה בכנסת הייתה תמימות דעים ביחס לצורך בביטול העבירה.
קשיים בביטול עבירה והדרכים להתמודד איתם
מכשול אחרון בדיון בוועדה הייתה תוספת שהכניס חה"כ סולומון לדברי ההסבר להצעת החוק שלו, שם הוא ביקר לבטל גם את העבירה שבסעיף קטן 4.

במשטרה ובמשרד המשפטים התנגדו לביטול סעיף 4. לטענת המשטרה מדובר בסעיף שנעשה בו שימוש באופן נרחב יותר משוטטות. בשלב זה נבהיר כי ביטול עבירה משמעותו זיכוי בכל התיקים שמתנהלים בבימ"ש וגם מחיקת כל ההרשעות מהמרשם הפלילי למי שיבקש. לכן, ביטול סעיף 4 היה בעייתי בשלב זה.
עניין זה, אגב, עלה גם בעניין ביטול עבירת מעשה סדום, שאמנם נמחקה, אך בפועל אוחדה לתוך עבירת האונס. תיקון זה הותיר אפשרות להתמודד עם הליכים קיימים, אבל הוא הצריך תיקון של חוקים רבים שמפנים לעבירות שתוקנו, וכן נוספה הוראת מעבר שמבהירה סוגיה זו בדיוק.
לסיכום, עבירת השוטטות היתה כמעט אות מתה בספר החוקים, בשילוב עם הניסוח המקנה כוח רב לאוכפי חוק להפליל התנהגות שבכלל לא בטוח שהייתה כוונה להפליל אותה, הביאה לכך שלא נמצאה כמעט מחלוקת בעניין הצורך למחוק את העבירה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


