מאמר לזכרו של סלים ג'ובראן – על עבירת האונס

ביום 15.03.2024 נפטר השופט סלים ג'ובראן. יש פסק דין מאוד מיוחד בעיניי של השופט ג'ובראן, שרציתי לחלוק אתכם על מנת לכבד ולהוקיר את זכרו. מדובר במקרה בו אדם קיים יחסי מין עם אישה בהסכמה, אך במהלך האקט המיני היא התחרטה וסירבה להמשיכו, מה אומר הדין הפלילי ביחס למצב דברים שכזה?

כאמור, מדובר במקרה בו הנאשם, על פי הודאתו, קיים עם המתלוננת יחסי מין מלאים בהסכמה, במהלכם החלה המתלוננת להתנגד, הנאשם התעלם והמשיך במעשיו. לטענת הנאשם כך נהגה המתלוננת גם במקרים קודמים בהם קיימו יחסי מין. האם מעשיו אלו של הנאשם עולים כדי אינוס, כפי שמתואר בחוק העונשין?

על פי חוק העונשין עבירת האינוס הרלוונטית הינה: "הבועל אשה שלא בהסכמתה החופשית", על בסיס זה עמדת ביהמ"ש המחוזי הייתה שבמקרה כזה אין מקום להרשעה בעבירות האינוס, ובמקומו הרשיע את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בכוח, כיוון שביצע מעשה לשם סיפוק מיני בכוח, בניגוד לרצונה של המתלוננת.

בשלב זה צריך לעצור ולהסביר כי פסק הדין של השופט ג'ובראן ניתן בשנת 2007, ייתכן וכיום בשנת 2024 ברור לנו שכאשר אישה מסרבת לקיום יחסי מין מלאים, ואין זה משנה מה השלב בו היא מסרבת, הרי שבעילתה תהווה אונס. אלא שב-2007 נראה שהדבר לא היה מובן מאליו, בוודאי לא במישור הפלילי, ולראיה – פסיקת ביהמ"ש המחוזי. אם כך, ובהנחה שמבחינה נורמטיבית מקובל כי סירובה של אישה בכל שלב מהווה מחסום, גם על פי הדין הפלילי, הרי שיש לנסח פרשנות משפטית שתתאים לגישה זו, פרשנות שלא הייתה בנמצא עד אז, והשופט ג'ובראן אחראי למעשה על החלתה בדין הישראלי.