מה עושים כשדואר ישראל לא מספק את החבילה במועד שהתחייב? סיפורה של תביעה קטנה
אם ביצעתם הזמנה מאתר בינלאומי אתם בוודאי מכירים את ההודעות המעדכנות על תנועת החבילה. "החבילה בדרכה", "החבילה הגיעה", "החבילה הועברה לשליח". הפעם אביא את סיפורו של יניב, שקיבל הודעה על חבילה שהוא עתיד לקבל, חיכה וחיכה והחבילה לא הגיע, מה עשה יניב? מה החליט ביהמ"ש? על כך במאמר הנוכחי.
הודעות מטעות וחבילה שלא הגיעה – סיפור המקרה
יניב הזמין חלקי מחשב מאמזון ואמור היה לקבל את ההזמנה לכתובת מגוריו. קיבל הודעה כי החבילה בדרכה לישראל, לאחר מכן שהגיעה לישראל וצפויה "להימסר בימים הקרובים", תוך שההודעות מציינות במפורש את כתובת מגוריו. ביום 22.8 קיבל יניב הודעה שהזמנתו תסופק "במהלך היום" בידי שליח דואר ישראל.
יניב חיכה, אך החבילה לא התקבלה וגם לא הועברה הודעת עדכון בעניין ההזמנה. ביום 25.8 קיבל יניב הודעה נוספת, הזהה להודעה מיום 22.8. גם ביום זה לא הגיע אל יניב אף אחד, ויניב יצר קשר עם מוקד השירות של דואר ישראל. נציגת השירות אישרה שלא בוצעו ניסיונות מסירה ושהמשלוח מתוכנן להימסר למחרת.
ואכן, למחרת, קיבל יניב הודעת דוא"ל לפיה בוצעו 2 ניסיונות למסור לו את ההזמנה ללא הצלחה והפריט מועבר ליחידת דואר לשם מסירתו. ביום למחר, 27.8, נמסרה ליניב הודעה נוספת לפיה ההזמנה ממתינה לו בבית עסק, ממנה הוא יכול לאסוף אותה, ויניב אכן אסף משם את ההזמנה.
תביעה קטנה נגד דואר ישראל
בשל כך פנה יניב לדואר ישראל, שהשיבו לו שחוק הגנת הצרכן אינו חל עליה והיא מחויבת רק לשולח, במקרה זה לאמזון. יניב הגיש תביעה קטנה נגד דואר ישראל, לטענתו חוק הגנת הצרכן מקנה לו פיצוי בסך 600 ₪ בגין כל המתנה לנותן שירות שעלתה על שעתיים, בצירוף עוגמת נפש הוא תבע סך של 4,000 ₪.
דואר ישראל טענה להיעדר יריבות בהתאם לחוק הדואר, וכן שבהתאם לאותו חוק ישנה חסינות מפני פיצוי במקרה שכזה. בהיבט העובדתי טוענים בדואר כי בוצעו 2 ניסיונות מסירה, בימים 22.8 ו-25.8, משלא צלחו הניסיונות, בסוף יום העבודה, הוחזרה ההזמנה להמשך חלוקה. אולם, הדואר נמנע מלהעיד את השליח על כך.בנוסף, הועלתה גם טענה שהאחריות על מסירת ההזמנה ומשכך לכל נזק שנגרם הוא על מי ששלח את ההזמנה.
ביהמ"ש מכריע כי במחלוקת העובדתית הוא מעדיף את גרסתו של יניב. אך מה המשמעות של העובדה שיניב המתין 3 פעמים לשווא לשליח הדואר? ביהמ"ש קובע שאכן אין לדואר אחריות נזיקית, בהתאם לחוק הדואר.
אך ביהמ"ש קובע שהסכסוך בין יניב לדואר אינו מתחום הנזיקין, אלא מחלוקת "מעין-חוזית". ביהמ"ש מתפתל סביב תחולתו של חוק הגנת הצרכן. אמנם הדבר לא נכתב במפורש אך הסעיף הרלוונטי לחוק הגנת הצרכן לא חל על הדואר באופן ישיר, אך ביהמ"ש קובע כי ניתן לגזור ממנו את הפיצוי הראוי למקרה דומה.
בהמשך לכך מוצא ביהמ"ש שהתנהלות דואר ישראל מהווה הטעיה לפי חוק החוזים, ביהמ"ש אמנם לא מוצא מקום להעניק ליניב את מלוא הפיצוי שמוסדר בחוק הגנת הצרכן, אך קובע שיש לפצות אותו בסך של 1,200 ₪ בגין 3 הימים שתואמו להגעת השליח, בנוסף ל-800 ₪ הוצאות, סה"כ ישלם הדואר 2,000 ₪.
ביהמ"ש נאלץ להתפתל מול התנהלות שערורייתית ברמת אופי השירות של דואר ישראל מאחר ואין מענה ברור בחוק. יחד עם זאת נקבע פה הסדר פיצוי גם למקרה שכזה, על פי חוק החוזים, שאני חייב לציין שמדובר בהסדר שאינו חף מביקורת.
תק 18336-09-24
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
