גרי לא הכחיש את האמירות, אך טען שמדובר בהבעת דעה החוסה תחת הגנה, ושלטעמו התנהלותם של רג'א והסיעה נותנים רוח גבית לטרור ולארגוני הטרור. בית המשפט עורך אבחנה בין האמירות שנאמרו במסגרת ישיבת המועצה, וקובע כי המקרה זה נהג בנתבע לקולא, וראה בהם פרסומים שנאמרו בעידנא דריתחא.

מנגד, לגבי יתר הפרסומים שעלו בפייסבוק קבע ביהמ"ש כי חרגו ממתחם הסבירות והמידתיות ולכן אינם חוסים תחת ההגנה של הבעת דעה: "עולה אפוא כי הנתבע אימץ לעצמו חופש ביטוי חסר גבולות ורסן באמתלה שמדובר בהבעת דעה בזירה ציבורית שידו של חופש הביטוי בה היא העליונה, ולא היא".

ביחס להיקף הפיצוי, מתייחס ביהמ"ש לכך שהתובעים העמידו את תביעתם ביחס לאמירות אלה על 202,000 ₪ כשהם קובעים סכומי פיצוי שונים בגין כל אמירה. ביהמ"ש קובע סכום פיצוי צנוע יותר, 10,000 ₪ בגין כל פרסום, ובסך הכל 70,000 ₪ פיצוי וכן 10,000 ₪ הוצאות, ובסך הכל 80,000 ₪.

כפי שציינתי גם במאמרים קודמים, גם פסיקה זו היא דוגמה לצורך להוריד את גובה הלהבות בשיח ברשת, היצמדו לעובדות והימנעו מהענקת תארים או הטחת עלבונות באחרים.

תא 58464-09-20