מה קורה כשקבוצת הוואטסאפ המשפחתית מגיעה לבית המשפט?
לא מזמן צץ בתקשורת סיפורו של פסק דין שעוסק בבת משפחה שטענה בקבוצת וואטסאפ משפחתית כלפי גיסה שהוא בוגד באשתו, אחותה. את הכותרת תפס העניין הצהוב בסיפור, אבל אני רוצה להביא בפניכם מה הביא את ביהמ"ש להחלטה ומה שקל בעת קביעת הפיצוי, וגם קצת חוש הומור.
מתי התכתבות בקבוצת וואטסאפ הופכת ללשון הרע?
תחילתו של הסיפור בקבוצת וואטסאפ משפחתית וסכסוך גירושין שהתגלגל לביהמ"ש כאשר בת משפחה טענה כלפי הבעל של אחותה וילדיהם, בין היתר, ש"…אתם יודעים שאבא שלכם כבר שנים בוגד באמא שלכם" מה שהוביל את הבעל/אבא/גיס לתבוע את בת המשפחה על אמירתה שבגד במשך שנים, שלטענתו אינה נכונה.
בביהמ"ש התברר שתביעה זו היא חלק מסכסוך גירושין ארוך שכלל מספר הליכים בבתי משפט שונים. ביהמ"ש ביקר את הצדדים על ניהול ההליך ובעיקר על הנתבעת שכחלק מניהול הגנתה זימנה לעדות את בת זוגו הנוכחית של התובע, אחד מילדיו שנחשף להודעה בקבוצת הוואטסאפ, ומטפלת זוגית שטיפלה בפרודים.
במהלך ההליך התברר כי התובע וזוגתו דאז החליטו על פרידה למשך שנה, התובע עזב את ביתם המשותף, והוסכם בין השניים שאין מניעה שבמהלך הפרידה יחלו ביחסים עם אחרים, דבר שעלה בעדויותיהם של התובע, בנו והמטפלת הזוגית ולא נשלל לגמרי על ידי גרושתו שגם העידה בהליך מטעם הנתבעת.
מה מברר בית המשפט בתביעת לשון הרע ואיך קובע את גובה הפיצוי?
לגופו של עניין קובע ביהמ"ש שאין אמת בדבריה של הנתבעת, שהיא לא נקטה באמצעים סבירים לבירור האמת ושלא חלה עליה הגנת תום הלב. ביהמ"ש קבע כי קיים יסוד של כוונה במעשיה של הנתבעת וכי בפרסום כזה, אליו היו חשופים בני משפחתו לשעבר ואף ילדיו של התובע, פגע בו באופן בלתי סביר.
התובע תבע לקבל את הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחות נזק – 50,000 ₪. ביהמ"ש רעה בחומרה את מצעד העדים שזומנו, ראה בכך בזבוז זמן שלא לצורך והעמקת הפגיעה בתובע, וסבר שהפיצוי צריך לשקף פן עונשי וחינוכי. משך, ביהמ"ש הורה לפצות את התובע ב-40,000 ₪ וכן על תשלום הוצאותיו על סך 20,000 ₪.
חוש הומור בפסק דין, דעה אישית ומסקנות
את פסק דינו בחר ביהמ"ש לפתוח עם מעט הומור ובחר להקביל את האירוע לפרק הידוע בסדרה "חברים" בה נחשפת רייצ'ל לעובדה שרוס יצא עם אישה אחרת בתקופה בה סיכמו שהם לוקחים פסק זמן ממערכת היחסים שהייתה ביניהם, מה שהביא את רוס לומר את המשפט הזכור: "we were on a break".
באופן אישי אני חושב שאין מקום לחוש הומור בהחלטות שיפוטיות, בעיקר לא באירועים בהם יש מטענים כה גדולים מצד הצדדים. אני חושב שיש מקום ליצירתיות ולשימוש ביצירות ספרותיות או אומנותיות אחרות ממנה קיבל השופט השראה להחלטתו, אבל במקרים כאלה עדיף להשאיר את חוש ההומור מחוץ להחלטות שיפוטיות.
היום, בעידן הרשתות החברתיות, כמעט כל ביטוי שלנו מקבל תפוצה רחבה, לכן יש להיזהר בביטויים וככל שהם מופנים כלפי אדם מסוים כדאי שהם יהיו מגובים דיים ובוודאי כאשר נעשה שימוש בהאשמות או תיאורים בוטים, מהם עדיף להימנע.
תא 65193-04-21
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
