ערר על הרחקה ממגרשי כדורגל

קצינת המשטרה נימקה את החלטתה בכך שאביב עבר עבירה הקשורה לספורט וכי התנהגותו במהלך אירוע הספורט נתנה בסיס סביר לחשש כי הוא עלול בעתיד להתנהג באופן אלים או להפר את הסדר הציבורי. אביב לא השלים עם החלטת קצינת המשטרה והגיש ערר שמופנה לבית משפט השלום.

במסגרת הערר טען אביב כי אין זיקה בין העבירות המיוחסות לו לבין "עבירות ספורט". בנוסף לכך, הוא טען כי סמכותו של קצין משטרה להורות על הרחקה מאירועי ספורט קמה רק לאחר שאותו אדם הורחק מאירוע ספורט על ידי שוטר או סדרן, ואביב לא הורחק כלל מאירוע ספורט ולכן לקצינה אין סמכות להרחיקו.

בית משפט מבטל הרחקה של אוהד – מה בודק בית המשפט?

ביהמ"ש בחן את נסיבות המקרה והגיע למסקנה שאכן יש חשד סביר לביצוע עבירה של החזקת סכין, אך לא די בנסיבה זו על מנת להקנות לקצינת המשטרה סמכות הרחקה. העובדה שאביב לא הורחק קודם לכן מאירוע ספורט על ידי שוטר או סדרן אינה מקיימת תנאי מקדים המאפשרת לקצינה להשתמש בסמכותה.

ביהמ"ש קובע כי מקום שבו עוסקת הסמכות בפגיעה בזכויות וחירויות יסוד, יש מקום להקפדה על קיום התנאים הקבועים בחוק, משלא מתקיימים התנאים המקנים סמכות, הרי שאין סמכות. אך ביהמ"ש לא מסתפק בכך, לטעמו גם אם הייתה סמכות כזאת, נסיבות המקרה אינן חזקות מספיק כדי להביא להרחקתו של אביב.

ביהמ"ש קובע שהראיות בתיק אינן מראות כי הסכין שנמצאה בתא הנוסעים ניתנת לשיוך לנוסע אף יותר משניתן לשייכה לאביב, ובכל מקרה לא נמצא קשר בין הסכין לבין אירוע הספורט ועצם העובדה כי אביב נמצא בחברתו של אדם שמורחק מאירוע ספורט אינה מלמדת על מסוכנותו של אביב. עוד מציין ביהמ"ש כי תיק החקירה בנוגע לאביב נסגר, ועברו הפלילי נקי, כולם מביאים למסקנה שיש לקבל את הערר ולבטל את ההחלטה על הרחקתו של אביב.

עק 32431-01-25