המדינה נגד האלימות במגרשים - חוק איסור אלימות בספורט הלכה למעשה
כל חובב ספורט מודע לחששות הנלווים לביקור במגרשי ספורט, והחשש לא שמור רק למגרשי הכדורגל בליגת העל, הוא מתפרס על כל הרמות, החל מליגות הילדים ועד לליגות המקצועניות, ולא שמור רק לכדורגל. החשש הזה גם אינו נחלתם של הצופים והמבקרים, הוא גם מתקיים אצל הספורטאים עצמם. בדיוק לשם כך התכנס המחוקק וחוקק את חוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008, אבל מה החידוש הגדול בחוק? איזה כלים הוא יצר לשם מניעת האלימות בספורט? ואיך הוא בא לידי ביטוי בפועל? על כל השאלות האלה אנסה לענות במאמר הנוכחי.
מבנה חוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008
מי שניגש לקרוא את חוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008 יתרשם שמדובר בחוק די מנומנם, לפחות בסעיפים הראשונים. קודם כל החוק קובע תנאים לקיומו של "אירוע ספורט", לאחר מכן החוק עוסק בהגדרות של תפקידים כמו מנהל ביטחון, מנהל בטיחות ותפקידם של הסדרנים. ואז מגיע המחוקק לפרק ד', הוא הפרק שעוסק באכיפה ועונשין ושם מתגלים הכלים האמיתיים לשם איסור ומניעת אלימות בספורט.
כלומר, החוק מקיף את כל ההיבטים לקיום אירוע ספורט במטרה לאפשר אירוע כזה ללא אלימות, החל מהתנאים לקיומו, ועד קביעת בעלי תפקידים שתכליתם לשמור על הסדר ולאפשר תנאים פתיחה טובים למניעה ואכיפה, ואז גם מקנה בידי רשויות האכיפה הקיימות, המשטרה, רשויות התביעה ובתי המשפט, את הכלים הדרושים לאכיפת אלימות בספורט.

אלימות במגרשים – הרחקה ממגרשים
הסמכות הראשונה בה עוסק החוק הוא סמכויות של שוטר ושל קצין משטרה להרחיק אדם מאירועי ספורט. בסמכותו של קצין משטרה להרחיק אדם ל-60 יום, ואף נותן לו סמכות לקבוע כי אדם יורחק עד אשר תתקבל החלטה בעניין צו שתבקש המשטרה מבית המשפט.
במסגרת אותו צו הרחקה ממגרשים, ניתן בידי בית משפט סמכות למנוע מאדם מלהיכנס לאירוע ספורט מסוים, או למקום שבו מתקיים אירוע ספורט באופן כללי, ואף להימצא מרחק מסוים ממנו, וכל זה לתקופה של עד לשלוש שנים. בנוסף לכך יכול בית המשפט גם להתיר לו להיכנס לאירוע ספורט תוך הגבלות או תנאים מסוימים. עוד קובע החוק שלשם הבטחת הרחקתו של אדם מאירוע ספורט, עליו להתייצב בתחנת משטרה כשעה לפני פתיחת אירוע ספורט ממנו הוא מורחק ושהה בתחנת המשטרה עד שעה לאחר סיומו.
אלימות בספורט – עבירות במגרשים בנוסף לחוק העונשין
חוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008 קובע עבירות ייחודיות שיכולות להתקיים במסגרת אירועי ספורט. כך למשל מפרט החוק רשימת של "חפצים אסורים" שהחוק קובע שהכנסתם למקום בו מתקיים אירוע ספורט הוא אסור. החוק גם אוסר על התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, איסור כניסה לשדה המשחק, עבירה מיוחדת תקיפה באירוע ספורט, ואיסור על יידוי חפץ במסגרת אירוע ספורט.
ניתן לחלק את העבירות הללו לשתי קבוצות: קבוצה אחת של עבירות הן עבירות שמתקיימות רק במסגרת אירוע ספורט, כמו האיסור על התבטאות גזענית, שדינה שנתיים מאסר, ואיסור כניסה לשדה המשחק שדינה שנת מאסר. קבוצה שנייה הן עבירות שמתקיימות גם בחוק העונשין ומהוות עבירה גם מחוץ לאירוע ספורט, אלא שביצוע העבירות הללו במסגרת אירוע ספורט מהווה למעשה נסיבה מחמירה.
הכנסת חפץ אסור לאירוע ספורט
כך למשל, יכול אדם לשאת כלי יריה, חומר נפץ או סכין כחוק, אולם הכנסתו לאירוע ספורט תהווה כשלעצמה עבירה, ולא סתם עבירה – עבירת פשע. כך למשל, עבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובעת בצידה עונש של עד חמש שנות מאסר. במקרה של חוק איסור אלימות בספורט נשיאת סכין, אפילו אם נעשית כדין, והכנסתה לאירוע ספורט מהווה עבירה עצמאית בעלת ענישה זהה.
אך החוק גם עושה מדרג, הוא קובע כי חפצים אסורים מסוימים יהוו עבירת פשע, כאמור, ואילו אחרים יישאו עונש של עד שנתיים מאסר. את החפצים בקבוצה השנייה ניתן לאפיין בגדול כאביזרי פירוטכניקה, וכן מקנה החוק סמכות לשר לביטחון פנים (כיום השר לביטחון לאומי) להוסיף חפצים נוספים שיכללו בקבוצה זו, אך עד היום לא מימש השר סמכות זו.
אלימות במגרשים – תקיפה ומכות בכדורגל
חוק הספורט לוקח עבירה מוכרת נוספת מחוק העונשין – תקיפה, לפי סעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ומוסיף עליה מעין נסיבה מחמירה – תקיפה במקום שבו מתקיים אירוע ספורט. לצד עבירה כזו קבוע עונש של עד שלוש שנות מאסר
בחוק העונשין, תשל"ז-1977 עבירת התקיפה היא עבירה של עד שנתיים מאסר. חוק העונשין גם קובע כל מיני נסיבות מחמירות, כמו, תקיפה אגב עבירה אחרת, או תקיפה הגורמת חבלה של ממש, וקובע בצידן עונש של עד שלוש שנות מאסר. למעשה המחוקק מכניס את עצם התקיפה במקום בו מתרחש אירוע ספורט כנסיבה מחמירה לעבירת התקיפה.
איך משתמשים בחוק למניעת אלימות בספורט, תשס"ח-2008?
אם לומר את האמת, השימוש בחוק כחלק מהליכים פליליים נעשה באופן מאוד מצומצם, והענישה אינה משמעותית. מנגד, הכלים המנהליים, במיוחד אלה שניתנו לקציני משטרה על מנת להרחיק אוהדים מאירוע ספורט הוא כלי שנמצא בשימוש תדיר, וכן הכלי שמאפשר הרחקה באמצעות החלטת שופט.
אחד המקרים הראשונים בהם נעשו שימוש בחוק איסור אלימות בספורט היה עניינו של יוסי מלאך, אוהד הפועל חולון בכדורסל שבשלהי שנת 2007 זרק חזיז לעבר הפרקט באולם מלחה בירושלים, במשחק בין הפועל חולון להפועל ירושלים. האירוע נחקק בזיכרונותיהם של רבים, שכן את החזיז אסף מאבטח בשם יואב גליצנשטיין, שנפגע קשות בידו. החוק נחקק זמן קצר לאחר האירוע, ובמסגרת גזר דינו של מלאך, ובהתאם לסמכויות הטריות שניתנו בידיה הטילה השופטת בן אור על מלאך עונש של הרחקה לתקופה של חמש שנים מאירועי ספורט של כרוגל וכדורסל.
מה תפקידו של עורך דין אלימות בספורט?
מלבד העובדה שאלימות בספורט נאכפת על ידי משטרת ישראל כעבירה פלילית לכל דבר ועניין, הרי שהכלי העיקר בו עושה שימוש המדינה היא באמצעות כלים מנהליים, כאמור. המשטרה נוהגת, לעיתים לא מעטות, להשתמש בכוחה באופן מופרז ויש כיצד להתמודד עם החלטות חריגות של המשטרה במקרים שכאלה.
עורך דין פלילי מנוסה יכול לשמש גם כעורך דין הרחקה ממגרשים, מדובר בהליכים שמסווגים על ידי בתי המשפט כהליכים דומים להליכי מעצר, והשופטים הדנים בהם הם שופטים פליליים כאשר הצד שכנגד יהיה שוטר או תובע משטרתי, מולם יש לעורך דין פלילי ניסיון רב.
אם הורחקת מאירועי ספורט בהליך מנהלי, או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירה שבוצעה במגרשים, אל תהסס לפנות בהקדם לייעוץ!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


