נאשם שלא מעיד וזיכוי במשפט פלילי
נשאלתי לא מעט על סוגיית נאשם שבוחר שלא להעיד ומשמעות ההחלטה, ואז נתקלתי בסיפור על נאשם שבחר שלא להעיד וזוכה וזו הזדמנות נהדרת לנתח את הסוגיה. הפעם נביא את סיפורם של האחים דניאל ונתנאל שנאשמו בגין מעשה התחזות במבחן תיאוריה, על ראיות התביעה והכרעת דינו של ביהמ"ש, על כל אלה ועוד במאמר הנוכחי.
מתי יש לשקול אם להעיד נאשם?
לפי כתב האישום הגיע דניאל למבחן תיאוריה במקום נתנאל. הוא הצטייד בטופס ירוק עם פרטיו של נתנאל, לרבות תמונתו. הוא הציג את הטופס, התחזה כנתנאל, ניגש לבחינה, עבר אותה בהצלחה ובעקבות זאת נרשם במשרד הרישוי כי נתנאל עבר את המבחן. לדניאל יוחסו עבירות התחזות וקבלת דבר במרמה.
ההליך המשפטי כלל גם סוגיה אחרת, בה לא נעסוק. המדינה הגישה כתב אישום אחד כנגד שני האחים, ובהמשך ביקשה לפצל את ההליך, בכדי להעיד את נתנאל במשפטו של דניאל. הבקשה נדחתה, נתנאל הודה והורשע, אך לא העיד במשפטו של דניאל. לטענת המדינה יש בעדותו של נתנאל כדי להפליל את דניאל.
לבסוף, התבססה המדינה על שני עדים, אחת מהם היא מנהלת אתר מבחני התיאוריה, הילדה. באמצעותה הוגשו, בין היתר, הטופס הירוק, ובו תמונתו של נתנאל, וכן תמונה של מי שנבחן בשמו של נתנאל שצולמה ביום המבחן. לטענת המדינה מי שצולם ביום הבחינה הוא דניאל. אלא שהילדה לא נכחה במקום באותו יום.
הילדה הסבירה כי פעולת הצילום של הנבחן בפועל, היא חלק מהליך קליטת הנבחן שאמור להגיש את הטופס הירוק לפקיד הקבלה וזה מצלם את הנבחן ואמור לוודא את התאמת הפרטים בין הטופס הירוק לנבחן.
הנאשם בחר שלא להעיד, כאמור, ולא הובאו עדים אחרים מטעמו, והצדדים הגישו סיכומיהם.
הימנעות נאשם מלהעיד וזיכוי בפלילים
המדינה טענה שהימנעות הנאשם מלהעיד מחזקת את הראיות נגדו, שמתבססות למעשה על תמונתו מיום המבחן. לטענתה ניתן בנקל להבחין שדניאל הוא המצולם בתמונה.
לאור סיכומי הצדדים, מציין ביהמ"ש שאין מחלוקת שהטופס הירוק שייך לנתנאל וגם שהוא לא הגיע למקום ביום המבחן ואדם אחר נבחן במקומו.
ביהמ"ש קבע שהראיות שהוגשו אינן מוכיחות שתמונת האדם שנבחן במקום נתנאל, לטענת המדינה, צולמה ביום המבחן. היא אינה נושאת תאריך או מכילה פרט שיש בו כדי לקשור בינה לבין מבחן התיאוריה שבדיון. מאחר שהילדה לא צילמה את התמונה, אין בעדותה כדי לשכנע את ביהמ"ש בקשר בין התמונה לאישום.
למעשה, קבע ביהמ"ש שהמדינה לא הוכיחה שלא הייתה יכולה להתרחש טעות טכנית, או טעות אנוש, בעת הפקת המסמכים, ובהם התמונה. משכך, המדינה לא הוכיחה את הקשר בין התמונה לבין האירועים המפורטים בכתב האישום. לכך מצטרפת העובדה כי מי שצילמה את התמונה בפועל לא העידה.
על אף שהילדה מסרה שידוע לה היטב מי היא, ולא נמסר הסבר מניח את הדעת מדוע לא בוצעה פעולת חקירה כה פשוטה. עוד סביר להניח, כי במקום ישנן מצלמות נוספות, אך הללו לא נתפסו, ואף אין תיעוד כי הללו נבדקו על ידי החוקרים. שני המחדלים הללו מצטרפים לקושי שמעורר הליך הפקת התמונה.
לבסוף קובע ביהמ"ש כי טענת המדינה כי יש לתת משקל ראייתי להימנעותו של דניאל מלהעיד, אינה יכולה לעמוד שעה שאין בנמצא ראיה שיש בה כדי ללמד אודות אשמתו של הנאשם, ומשכך הימנעותו של הנאשם מלהעיד אין בה כדי לחזק ראיה כלשהי. לכן, גם אין להעניק לה משקל – דניאל זוכה.
הערת אגב, בית המשפט זיכה את הנאשם מחמת הספק, מה שהעלה אצלי שוב את הסוגיה של סוגי זיכוי – זיכוי מלא, או זיכוי מוחלט, וזיכוי מחמת הספק. בעבר כתבתי על כך מאמר, ומי שרוצה להרחיב את ידיעתו בעניין, הקריאה מומלצת.
תפ 8750-04-22
מסקנה: במקרים המתאימים, הימנעות הנאשם מלהעיד לא רק שלא תזיק לו, היא יכולה גם לסייע לו. עורך דין פלילי מנוסה יודע היטב כיצד לנצל כלי זה לטובת הלקוח שלו. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני קבלת החלטה שכזאת.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
