סלומון טקה – תקציר מנהלים

השופט מציין כי בדמו של סלומון נמצאו שאריות של אלכוהול, THC וחומת חשיש. ביהמ"ש קבע כי יש בממצאים אלה כדי להראות כי במועד האירוע החומרים הללו השפיעו על שיקול דעתו והתנהגותו של סלומון. כמו כן, מהאבנים שנאספו מהמקום נמצא על אחת האבנים DNA של סלומון ועל מספר אבנים נמצא DNA של הנאשם. מסקנתו של השופט היא שיש בכך לחזק את עדותו של הנאשם לפיה הוא נפגע מן האבנים שהושלכו עליו.

בעת שמיעת העדים התברר כי אין במשטרה נוהל ברור לשימוש בנשק במצב בו השוטר חש סכנה. למעשה הנהלים הקיימים מסמיך  את השוטר לבצע ירי, ללא אזהרה לירות במטרה לפגוע בתוקף כך שימנע ממנו את ביצוע התקיפה ולהפסיק את הירי רק לאחר שפסק הצורך. למעלה מכך, הנהלים מאפשרים ירי אל מי שמיידה אבנים ובכך יוצר סכנה מוחשית ומיידית שהאבן תפגע בחייו או בשלמות גופו של אדם. לאור זאת, מגיע השופט למסקנה כי הירי שביצע הקצין תואם את נהלי המשטרה הקיימים, הייתה הצדקה לירי, ולכן הוא לא חרג מהם והוא לא נטל סיכון בלתי סביר שעולה כדי רשלנות.

לצד זאת מוצא השופט כי המסכת העובדתית, ובשילוב עם נהלי המשטרה שמבוססים על סייג ההגנה העצמית ומכאן כי הטענה להגנה עצמית משתלבת עם הדיון ביסודותיה של עבירת גרימת המוות ברשלנות בעניינו של הנאשם.

התוצאה היא שקצין המשטרה מזוכה הן בשל העובדה כי לא הוכחה בפניו רשלנותו שהביאה למותו של סלומון והן כי עומד לו הסייג להגנה עצמית שמהווה טענת הגנה הדין הפלילי. בעיניי, הקושי בפסיקתו של ביהמ"ש היא שאם מפשטים את קביעותיו זיכויו של הקצין נעוץ בעבודה לא מקצועית מצד המשטרה.

המשטרה למעשה במחדל לא פיתחה עד היום נוהל סדור כיצד יש להתמודד עם הנשק בצורה שאינה בהכרח ירי לגוף, היא אינה מדריכה כיצד לבצע ירי הרתעתי ולמעשה אינה מגבילה או מדריכה את השימוש בנשק מצד השוטר במצבים מעין אלה. ייתכן שאם היה נוהל שכזה ההכרעה המשפטית הייתה שונה.

אני מוצא בהכרעת ביהמ"ש אצבע מאשימה למערכת, שלא עושה די כדי למנוע פגיעה באזרחים ומקבלת תוצאות טרגיות שכאלה אל תוך הנחיותיה.

הלוואי שסלומון טקה ז"ל יהיה הקורבן האחרון למחדל המערכתי הזה.

ת"פ 9602-02-20