בעקבות בקשתו הורה השופט למדינה להגיש תגובה לבקשתו של אברהים. קצין משטרה חתם על תגובה לפיה המדינה עומדת על המשך החזקת הטלפון בשל הסכמת הצדדים. בנוסף, מכחישה המדינה שמדובר בטלפון מוסדי ומפנה אל "סעיף 23 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב) תשנ"ו-1996".

הקצין טען שלפי סעיף זה מחשב מוסדי הוא מחשב שנמצא בבעלות מוסד ציבורי, רשות שלטונית, תאגיד או גוף שמשרת את הציבור והגישה אליו אינה מוגבלת למשתמש אחד בלבד אלא הוא משמש מספר אנשים לצרכים מוסדיים, והטלפון של אברהים אינו עונה להגדרה הזו, ולכן דינה של טענתו להידחות.

חוק תפיסת טלפון נייד ושגיאה של מודל שפה

הבעיה המרכזית בטיעון הזה של המדינה הוא שפשוט אין חוק כזה. השופט אהוד קפלן, שכתב את ההחלטה, קבע נחרצות כי החוק "נוצר על ידי בינה מלאכותית". זו אינה הפעם הראשונה שאנחנו רואים אנשים שמסתמכים על טעויות של מודל שפה כזה או אחר, גם בפני בימ"ש, אבל נראה שהמקרה הזה הוא מעט מיוחד.

להבדיל ממקרים קודמים בהם מודל השפה המציא מספרי הליכים ופסיקה, במקרה הזה מדובר בחוק. מאגרי חקיקה הם הרבה יותר מצומצמים בהיקפם מפסיקות בתי משפט והיקף התוכן של חוק הוא מצומצם יותר מפסקי דין, והם גם פתוחים לציבור באופן מלא וחופשי. אז במקרה הזה קל יחסית להתחקות אחר מקור הטעות.

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 הוא החוק המרכזי בעניין סדרי דין בהליך הפלילי, אך יש לו אחים קטנים שמסדירים הליכים מסוימים באופן מפורט. למשל, ישנו חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 ופקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

החוק שמסדיר את תחום תפיסת החפצים והטיפול בהם הוא פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, אך בכל הקשור בתפיסת טלפון נייד, החוק המנחה הוא חוק המחשבים, תשנ"ה-1995, באמצעותו בוצע גם תיקון בפקודת סדר הדין הפלילי בכל הקשור לטיפול במחשבים שנתפסו במסגרת חקירה.

אבל רגע, מה הקשר בין חוק שעוסק במחשבים שנחקק ב-96' לבין טלפון חכם שבכלל הוצג לראשונה רק ב-2007? התשובה היא שעד היום המחוקק לא ראה לנכון להסדיר בחוק את הטיפול בטלפונים ניידים בכלל, ובטלפונים חכמים בפרט. בעקבות הואקום החקיקתי הזה והצורך בפתרון משפטי, הוכר הטלפון החכם כ"מחשב".

בחזרה לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי באמצעות חוק המחשבים, אותו תיקון קובע שמחשב שמשמש מוסד שנתפס על ידי המדינה, יש להשיבו תוך 48 שעות. אבל מה זה "מוסד"? לשם כך מפנה החוק לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971: "מוסד" – "המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור".

איך מתבלבל מודל שפה בחוק ומה עושה בית משפט במצב כזה?

אז מה היה לנו פה עד עכשיו? הסדרת סדרי הדין בהליך הפלילי באמצעות מספר חוקים; חוק מחשבים, שבאמצעותו מתקנים את אחד מהחוקים שמסדירים סדרי דין; וחוק נוסף שנותן הגדרה למונח שנמצא בכלל בחוק אחר. עושה רושם שמודל השפה בו השתמש הקצין לקח את המידע שלו מכל אותם מקורות, וקצת התבלבל בדרך.

את שם החוק שהוא אזכר הוא גזר משלושה חוקים שונים וחיבר אותם יחדיו, לרבות את שנת החיקוק; סעיף החיקוק שהפנה אליו, 23 (א), אמנם לא קיים אך בפקודת סדר הדין הפלילי מוסדר נושא "חדירה לחומר מחשב" בסעיף 23א וכפי שראינו ההגדרה שנתן מודל השפה ל"מוסד" כמעט זהה להגדרה בפקודת הראיות.

כלומר, הטיעון שהפיק מודל השפה אינו רחוק מהותית מהחקיקה בתחום שמעוגנת במספר חוקים שונים ובסך הכל הוא עשה עבודה לא רעה באיסוף המידע, אלא שכשנדרש להעלות את הדברים על הכתב נוצר ערבוב מקורות והתוצאה מטעה ברמה הטכנית, מה שמאוד הפתיע את השופט קפלן שדן בבקשה של אברהים. אחרי שהשופט קפלן התאושש מן ההפתעה, הוא פסק לגופו של עניין וקיבל את עמדת המשטרה לפיה הטלפון יישאר בידיה, אבל הורה לה להעתיק את תוכן הטלפון לטלפון "ריק" שימסור לה אברהים.

הת 26853-02-25