הוצאה מהארון – פגיעה בפרטיות או לשון הרע?

בעקבות זאת, הגישה סימה תביעה קטנה כנגד נעמה. לטענתה פרסומיה של נעמה פוגעניים, הוציאו את דיבתה ופגעו בפרטיותה. לטענתה, הפרסום כלפיה הוא חלק מסדרת פרסומים משפילים כלפי טרנסג'נדרים, שעוררו תגובות קשות מעוקביה של נעמה, בצירוף חשיפת פרטיה האישיים יצרו אצלה גם תחושת פחד וסכנה.

מנגד, נעמה טענה שאין כל מניעה לפרסם כתב טענות כל עוד אין צו האוסר זאת, מדובר במידע שחשוף לכל. אמירתה של נעמה "מזדהה כאישה" היא בגדר הבעת דעה לגיטימית, ובכל מקרה סימה לא הוכיחה שהיא אישה, לכן אין לתביעה בסיס עובדתי. אין להטיל על נעמה אחריות לביטויים של אחרים והיא מפרסמת תמימה.

הוצאה מהארון – חשיפת פרטים אישיים כפגיעה בפרטיות

ביהמ"ש מברר מה בפרסומיה של נעמה עלול להוות פגיעה בפרטיות והוא מאתר 2 פרטים כאלה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, שעשויים להיות רלוונטיים: שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שלא למטרה שלשמה נמסרה, ופרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם. ביהמ"ש מוצא, לאור עדותה של סימה, שפרסום שמה, מספר ת"ז וכתובתה פגעו בפרטיותה, בשלוותה ובביטחון האישי שלה. הוא דוחה את טענת נעמה כי הפרסום נעשה בתום לב, ומוציא לכך חיזוק במילותיה של נעמה ביחס לפרסום לפיו היא חפשה לפרסם ידיעה שכזאת, ולפי עדותה היא "נלחמת בתופעה חברתית". ביהמ"ש גם מוצא שהפרסום שביצעה נעמה נוגע לצנעת חייה של סימה, גרם לה ללעג והשפלה כפי שעולה בתגובות לפרסומים, ומשכך גם בהיבט הזה מדובר בפרסום שיש עמו פגיעה בפרטיותה של סימה. ביהמ"ש דוחה את טענת נעמה לפיה לפרסום יש עניין ציבורי עת בחרה לצרף לפרסומה את פרטיה האישיים של סימה.

כפי שהקוראים שמו לב עד כה, ביהמ"ש נמנע לחלוטין מלעסוק בסוגיה אם הפרסומים עולים כדי לשון הרע, ללא כל הסבר, כך שלצערי קשה לקבוע אם יש בפרסומיה של נעמה משום לשון הרע או לא. ביהמ"ש רואה בחומרה את העובדה שעד לתחילת הדיון בתביעה, במשך כשנה, לא הסירה את הפרסום ברשת X (טוויטר).

לאור חומרת הפגיעה, היקפה ומשכה, והעובדה כי החוק מאפשר הטלת פיצוי עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, מוצא ביהמ"ש כי יש מקום לקבל את תביעתה של סימה במלואה, ובהינתן המגבלה החלה על היקף התביעות בבית משפט לתביעות קטנות, מטיל על נעמה לשלם לסימה 34,600 ₪ ו-800 ₪ הוצאות.

תק 67264-08-23

מסקנה: ביהמ"ש רואה בחומרה את פרסום פרטים אישיים לא פחות מההתייחסות למיניות או למגדר, אך השילוב בין השניים נושא עמו חומרה יתירה. כלומר, "הוצאה מהארון" לא בהכרח תהווה עילה לתביעה אזרחית, והיא תלויה מאוד מנסיבות שסבבו את הפרסום ואת אופיו.