רשימת העבירות בהן יכול להאשים אדם באמצעות קובלנה ארוכה והיא כוללת עבירות אלימות, פגיעה ברכוש, זכויות יוצרים, סימני מסחר, הגנת הפרטיות, צער בעלי חיים ואפילו עבירה לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעיתונות. אבל המשותף ביניהן שמדובר בעבירות קלות שבצידן עונש עד 3 שנות מאסר.

באיזה מקרים ניתן להגיש קובלנה פלילית? סיפורו של השוטר דורון

דורון הוא שוטר, מתוקף תפקידו יש לו גישה למערכות מידע משטרתיות, הוא השתמש בה, בניגוד לנהלים, ועבור עניין אישי הקשור בבני משפחתו, בעניינם של שמעון ויעקב. יובהר כבר עתה כי במהלך המשפט לא הוכח כי דורון בירר על עברם הפלילי, פעולה שמהווה עבירה עצמאית, ולא עשה שימוש במידע אליו נחשף. בגין המעשה הזה הגישו השניים קובלנה נגד דורון ויוחסה לו עבירה של פגיעה בפרטיות. במסגרת ההליך הפלילי מצא בימ"ש השלום כי חלה על דורון הגנה של "פגיעה שאין בה ממש" וכן כי מדובר במעשים קלי ערך ובהתאם לכך חלה גם ההגנה מהמשפט הפלילי של "זוטי דברים" ומשכך זיכה ביהמ"ש את דורון.

על החלטה זו הגישו שמעון ויעקב ערעור, המחוזי הרשיע את דורון, אך החזיר את ההליך לשלום כדי לאפשר לו לעתור לביטול ההרשעה במסגרת הטיעונים לעונש. דורון נשלח לשירות המבחן כחלק מההליך וזה המליץ על ביטול ההרשעה הן בשל הרקע המרשים של דורון והן בשל העובדה כי הרשעתו תוביל לפיטוריו.

בימ"ש השלום מצא כי מדובר בעבירה שמאפשרת אי-הרשעה, משלא נגרם נזק ולאור המלצת שירות מבחן והסיכון הממשי לפרנסתו של דורון וכדי לאפשר את שיקומו, יש מקום להימנע מהרשעתו של דורון והסתפק בהטלת עונש של התחייבות על סך 10,000 ש"ח להימנע מביצוע העבירה בה הורשע בעתיד.

מתי יורשע אדם במסגרת קובלנה פלילית?

שמעון ויעקב הגישו ערעור על ההחלטה להימנע מהרשעתו של דורון. כשהמחוזי ניגש לסוגיית אי-הרשעתו של דורון הוא העלה על המאזניים את השיקול שמדובר בהליך שנפתח בקובלנה. לגישת המחוזי, על אף שקיים אינטרס ציבורי בהגנה על הפרטיות, העובדה שמדובר בסכסוך אישי מורידה ממשקל האינטרס הציבורי. המחוזי מדגיש כי התביעה הכללית, במקרה זה מח"ש, האמונה על האינטרס הציבורי, בחנה את התיק והחליטה שלא לנקוט כנגד דורון בהליך פלילי ויש בכך כדי להקהות את הצורך בהגנה על האינטרס הציבורי בכל הקשור לשאלת הרשעתו של דורון. אולם, המחוזי מוצא בפסיקת השלום שגיאה אחרת. המחוזי סבור שהעובדה שנמצא פגם מוסרי בהתנהלותו של דורון, שפגע בשמעון ויעקב, אף אם לא הוכח נזק, יש בכך משום הצדקה להטלת פיצויים, וודאי נוכח העובדה שחוק הגנת הפרטיות מאפשרת הטלת פיצוי אף ללא הוכחת נזק, ופוסק כי על דורון לפצות את שמעון ב-10,000 ₪ ואת יעקב ב-5,000 ₪.

מסקנה: קובלנה היא כלי שמאפשר לאזרח למקסם את ההגנה על האינטרס הציבורי, במיוחד איפה שהתביעה הכללית אינה פועלת. אך אין לצפות לגדולות ונצורות ובמרבית המקרים הליכים אזרחיים ימצו את זכויות הנפגעים בצורה טובה יותר.

עקפ 49221-05-24