שוב פעם נתקלתי בשאלה "האם קללה מהווה לשון הרע?" אז אתם זכיתם למאמר נוסף שיעסוק בסוגיה. המרכז המאמר הפעם אספר על דניאלה, עורכת דין במקצועה ועל הקללות שספגה, או שלא ספגה, מעידו, במהלך דיון בביהמ"ש העליון. האם "שקרנית" ו"זנזונת" מהווים לשון הרע? האם ביטוי כזה מזכה בפיצוי? ואם כן בכמה? יאללה למאמר.

מתי קללות הן לשון הרע?

דניאלה היא עו"ד, כאמור, שייצגה קיבוץ במסגרת הליך שניהל אדם אחר נגד הקיבוץ. עידו, גם הוא בן של חברת קיבוץ שהלכה לעולמה הצטרף לדיון בערעור על החלטת בימ"ש מחוזי בהליך שהתנהל נגד הקיבוץ. הדיון התקיים בביהמ"ש העליון ועידו ישב בספסלי האורחים, יחד עם רבים נוספים, בביהמ"ש בזמן הדיון.

לטענת דניאלה, במהלך הדיון, בשעה שטענה בפני השופטים, צעק עליה עידו "שקרנית" ושופטי ההרכב העירו לו על כך, אך האירוע לא קיבל ביטוי בפרוטוקול. בהמשך, במהלך הפסקה קרא עידו לדניאלה "זנזונת" ואמר לה "לסתום את הפה". כאשר חזרו השופטים מההפסקה מסרה דניאלה את פרטי המקרה לשופטי ההרכב. האירוע השני קיבל ביטוי בפרוטוקול ובעקבותיו עידו הוצא מהאולם.

דניאלה הגישה תביעה אזרחית נגד עידו כאשר לטענתה דבריו מהווים לשון הרע והטרדה מינית. עידו הכחיש את עצם אמירת הביטויים "שקרנית" ו"זנזונת". כלומר ההליך התמקד קודם כל בסוגיה אם עידו השמיע את הביטויים שייחסה לו דניאלה.

איך מתנהל הליך משפטי בלשון הרע ומה בודק בית המשפט?

מטעם דניאלה העידו היא בעצמה ומר קדמן, מזכיר הקיבוץ אותו ייצגה. ביהמ"ש מצא את עדותם מהימנה בכל הקשור לביטוי "שקרנית". עידו הכחיש בהתחלה כי בכלל היו חילופי דברים בינו לבין דניאלה, אך לאחר מכן טען שהיא פנתה אליו ראשונה ובהמשך גם אישר שבמהלכם הוא אמר לה "סתמי ת'פה".