האגדה על הכניסה מאחורה - על מי האחריות במקרה של בלימת חירום?
כל נהג בישראל זכה להרצאה שמסבירה לו שאם מישהו נכנס בו מאחור בעת עצירה האחריות על התאונה תוטל על מי שנהג ברכב האחורי. אז במאמר הנוכחי ננסה לבדוק האם ההנחה הזו באמת נכונה? לצורך בדיקת ההנחה הזו נשתמש בסיפורם של רמי, שם בדוי, ואביה שהיו מעורבים בתאונת דרכים.
תאונת דרכים מאחורה – מי אחראי במקרה של בלימת חירום?
רמי נהג חזרה לביתו בשעת לילה מאוחרת כשמאחוריו נהגה אביה ברכבה. באותה שעה התרחשו בנתיב נסיעתם עבודות בכבוש וחלק מנתיבי הכביש נחסמו באמצעות קונוסים ונותר נתיב נסיעה אחד, רמי בלם בשל העבודות ומיד אחריו בלמה אביה בלימת חירום, אך לא הספיקה לעצור לפני שהתנגשה ברכבו של רמי.
אביה טענה שנהגה בזהירות המתבקשת ורמי הוא שנהג בצורה חסרת אחריות ובלם, עד עצירה, ללא הצדקה ולכן אין להטיל עליה אחריות, או לחילופין יש לו אשם תורם משמעותי לקרות התאונה. רמי מנגד טען שהבלימה לא הייתה לכדי עצירה, אלא למהירות 40-50 קמ"ש, והיא נבעה מצורך בטיחותי בשל תנאי הכביש.
אביה טוענת שהכלל לפיו ישנה אחריות על נהג הרכב שמאחור מתקיים, אך יש יוצאים מן הכלל, והם מתקיימים כאלה נהג הרכב הקדמי אינו נוהג באופן זהיר בהתאם לכלל הנסיבות שבדרך ומפנה לסעיף 21 לתקנות התעבורה. אם אכן רמי לא נהג בזהירות אז יש, לכל הפחות, להטיל עליו אשם תורם לקרות התאונה.
תאונת דרכים מאחורה – הכרעת בית המשפט
ביהמ"ש אכן חוזר על הכלל בדבר אחריות הרכב האחורי, אך מבהיר שיש לברר את התנהלות הרכב הקדמי ואת מידת אחריותו ואם יכול היה לנהוג אחרת ולהפחית את הנזק או אף למנוע את התאונה. כשנושא הבדיקה המרכזי הוא האם מדובר בבלימה ש"אין עימה תכלית".
ביהמ"ש מאתר את ההוראה בתקנות התעבורה לפיה ישנה אחריות גם על הרכב הקדמי, לפיה עליו לבלום באופן פתאומי רק לשם מניעת תאונה או מטעמי בטיחות. ביהמ"ש מוצא שהתנהלותו של רפי הייתה כמצופה, אביה לא הוכיחה את טענה לפיה בלם עד כדי עצירה, ובלימתו בשל העבודות בדרך מוצדקת מבחינה בטיחותית.
לכן, מוצא ביהמ"ש שלא רק שהאחריות חלה על אביה, אלא שאין כל אשם תורם מצידו של רמי.
מסקנה – הכלל הוא שהאחריות על תאונה שכזאת חלה על נהג הרכב האחורי, אך הכלל אינו פוטר את הרכב הקדמי ועליו לוודא שהוא נוהג בצורה שתאפשר בלימה ותמנע תאונה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
