חה"כ לימור סון הר מלך הגישה באוקטובר 24' הצעת חוק בה היא מסבירה שמה שעומד מאחורי הצעתה הוא יצירת הכרה לפיה גם גברים יכולים להיות קורבנות אונס, תוך שינוי הגדרת האונס כך שכל חדירה לגופו של אדם ללא הסכמתו תהווה אונס וזאת לשם העברת מסר חברתי אודות חומרתם של פגיעות מיניות בכל אדם.

מהות תיקון 152 לחוק העונשין, תשל"ז-1977

התיקון המוצע כולל בתוכו ביטול בפועל של עבירת מעשה סדום (סעיף 347), החלפת המונח "בעילה" במונח "חדירה" שיכלול בתוכו הן את הגדרת הבעילה והן את הגדרת מעשה סדום כפי שהיו קודם לכן. בנוסף, במקום הפתיח של עבירת האונס "הבועל אישה" יבוא "החודר לגוף של אישה או גבר…".

רבים עשויים להרים גבה שכן מבחינה חברתית נחשבה עבירת האונס לעבירת המין החמורה ביותר, ועבירת "מעשה סדום" נחשבה לעבירת מין מדרגה נמוכה ממנה, אלא שבפועל מזה שנים רבות מורה החוק לראות במי שמבצע מעשה סדום בנסיבות עבירת האונס כאנס, כך שמבחינה מעשית תיקון החקיקה לא שינה דבר.

תיקון נוסף נוגע בעבירת "בעילה אסורה בהסכמה", התיקון הוא למעשה בשינוי המילה "בעילה", הן בכותרת החוק והן בתוכנו, ל"חדירה" וייחוס המעשה גם כלפי זכרים, ובהשמטת המילה "בהסכמה" מכותרת החוק, ויובהר, המילה "בהסכמה" לא מופיעה כלל בחוק, ואין בשינוי זה כדי לשנות את יסודות העבירה.

איך ישפיע תיקון 152 לחוק העונשין, תשל"ז-1977?

כלומר, בפועל אין שינוי מהותי בחוק במובן זה שמעשים שנחשבו קודם לכן כעבירה ימשיכו להיות עבירה וגם אין מעשים שלפני התיקון לא היוו עבירה והיום מהווים עבירה, גם לא הייתה שום החמרה או הקלה בעניין היקף העונש, וכך גם אומרת חה"כ סון הר מלך בעת הצגת החוק בכנסת, תיקון שעיקרו חברתי או טיפולי.

לסיכום, מדובר מצד אחד בתיקון של עבירות המין החמורות ביותר, אך בפועל הוא אינו משנה דבר וגם לא מתיימר לשנות דבר מבחינת איסור על מעשים או החמרת הענישה עליהם. נאלץ להמתין ולראות אם יגיע מקרה שיבחן את התיקון החדש ואיך ביהמ"ש יתייחס אליו.