ביטול כתב אישום מסיבות טכניות, זה באמת קורה?
מכירים את הסיפורים המשפטיים שבהם טענה של הנאשם בנוגע לפרט טכני "קטן" מביא לביטול כתב אישום? אז זה סיפורו של "משה" (שם בדוי), שהמדינה הגישה נגדו כתב אישום בגין איומים, אך ציינה בכתב האישום פרט מסוים שהביא לכך שביהמ"ש הורה על ביטול כתב האישום נגדו, בזה יעסוק השרשור הנוכחי.
משה הועמד לדין על איומים בעקבות שיחת טלפון שניהל עם המתלוננת, גרושתו, שלקחה את הטלפון מביתם המשותפת שלה ושל משה, לאחר שמשה התקשר אליה ומשה הטיח בה דברים קשים שבהחלט מהווים איומים לכאורה. אלא שבעובדות כתב האישום מציינת המדינה שני פרטים שנויים במחלוקת.
ראשית, מציינת המדינה בכתב האישום כי את שיחת הטלפון ביצע משה מבית המאסר, ושנית, היא מציינת כי הנאשם מרצה מאסר בשל עבירות אלימות שנקט כלפי המתלוננת והילדים. גם השופט מציין שעושה רושם שהמאשימה בחרה לציין את הפרטים הללו על מנת להציג את המסוכנות הנובעת ממשה.
בשלב זה חשוב להסביר לקורא שחל איסור על התביעה להציג את עברו הפלילי של הנאשם טרם הכרעת הדין. לא מדובר בחקיקה, כי אם בהלכה, אשר מבססת את הכלל על הרציונל לפיו חשיפת עברו הפלילי של נאשם עלולה להביא לגיבוש דעה מוקדמת כלפיו, זאת עוד בטרם התבררה אשמתו בהליך שהובא בפני ביהמ"ש.
ביהמ"ש מפרט את חמשת החריגים לכלל הזה, מבלי להיכנס לעומק החריגים, יובהר כי המקרה של משה, ואזכור עברו בכתב האישום, אינו נכנס באף אחד מהחריגים. ביהמ"ש מקבל את טענת הנאשם לפיה אזכור זה מהווה פגם ופסול חמור בכתב האישום, ופונה לתהות מה התרופה המתאימה לפגם זה.
ביהמ"ש מגיע למסקנה כי תיקון כתב האישום, על ידי המדינה או על ידי ביהמ"ש, יותיר את כתב האישום המקורי בתיק ביהמ"ש. מאחר שהנאשם בטענותיו מכיר בכך שמחיקת כתב האישום בשלב זה תאפשר למאשימה להגישו מחדש, מוצא ביהמ"ש כי זה המענה המתאים, ומורה על ביטול כתב האישום.
ת"פ 32446-12-21
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
