כל מה שצריך לדעת על מעצרים בהליך הפלילי

מעצר זו אולי הפעולה הכי קשה שרשויות השלטון יכולות לנקוט כלפי אדם – שלילת חירותו של אדם. אבל דווקא בגלל זה, החוק מגביל את האמצעי הזה ובעצם מאפשר לעצור הרבה מאוד פתחים להיכנס בהם על מנת להתמודד על שלילת הזכויות הכה משמעותית הזו. אלא שבסופו של דבר מדובר בפעולה משפטית, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה בתחום המעצרים.

אז קודם כל צריך להבין את ההבדלים בין סוגי המעצרים, נתחיל בהבחנה המשמעותית ביותר – מאסר ומעצר זה שני דברים שונים. מאסר מבוצע רק לאחר סיום ההליך הפלילי בגזר דין שמורה לשלוח נאשם לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח. מעצר הוא למעשה שלילת חירות זמנית לצרכים ספציפיים, לא מדובר בעונש כי אם בפעולה שנעשית לתכליות ספציפיות ו"דחופות".

גם "מעצר" מתחלק לשתי הליכי מעצר שונים – "מעצר ימים" ו"מעצר עד תום ההליכים", מדובר בשני הליכים שונים עם משמעויות שונות, ועם דרכי תקיפה שונים וחשוב להבין אותם גם כדי להבין איך ניתן לתקוף אותם וגם כדי להבין מה עומד מאחוריהם אז בואו נתחיל:

מעצר ימים

מעצר ימים הוא הליך שמבוצע במהלך החקירה המשטרתית ובטרם הגשת כתב אישום. אדם שנעצר צריך להיות מובא בפני שופט תוך 24 שעות מרגע מעצרו. בית משפט יכול להאריך את מעצרו בסך הכל ללא יותר מ-30 יום, למעט מקרים חריגים. גם בתוך 30 הימים הללו מקובל שהם מחולקים לפרקים קצרים של מספר ימים במהלכם בית המשפט בודק ומבקר את עבודת הגוף החוקר ומוודא שאכן עדיין נדרש המעצר.

ההליכים בפני בית המשפט במהלך מעצר ימים מכונים "הארכות מעצר" ובמסגרתם מובא העצור בפני שופט ולסנגורו יש אפשרות לחקור את הטוען המשטרתי, או החוקר בתיק, אודות פעולות המשטרה שנעשו או יעשו ולהעלות טענות לגבי עצם הצורך בהמשך המעצר או לגבי משך הארכת מעצרו.

במרכז הדיונים בהארכות המעצר עומד הצורך במעצר לצורך החקירה המשטרתית – מניעת בריחתו של החשוד, הגבלת יכולתו לשבש את החקירה ומניעת מסוכנות שנשקפת ממנו וכן שמירת זמינותו לפעולות חקירה נדרשות כמו חקירות, עימותים ונטילת דגימות. למעשה, על בית המשפט להאיץ במשטרה לבצע את פעולות החקירה במשך זמן מעצר הימים ולוודא שהיא אכן לא "מושכת את הזמן" שלא לצורך וכן שישנם אכן פעולות חקירה שדורשות את המשך מעצרו של החשוד.

ככל שעורך הדין הפלילי המייצג את החשוד, הסניגור, יכול להראות שהמשטרה לא מבצעת פעולות כנדרש, שפעולות החקירה אינן דורשות את המשך מעצרו של החשוד או שלא ניתן להשלימן בזמן סביר שיצדיק את המשך מעצרו, ניתן יהיה להביא לשחרור החשוד. כמו כן, ייתכן וניתן יהיה למצוא חלופת מעצר שתאפשר את המשך החקירה אף כאשר החשוד אינו עצור. כך למשל ניתן לעיתים להסתפק בהרחקתו של החשוד מאדם או מקום מסוימים, או מניעת פעולות אחרות שיש בהן כדי לשבש את החקירה ואף להותיר את החשוד בתנאים מגבילים אחרים תוך הפקדת ערובות שיבטיחו את עמידתו בתנאים המגבילים. כל אלה עשויים גם כן להביא לשחרורו של החשוד ממעצר.

כאשר מסתיימות פעולות החקירה של המשטרה מועבר התיק להחלטת התביעה, למעשה עם סיום החקירה המשטרתית מסתיימת עילה מעצרו של החשוד, אך ניתן להאריך את מעצרו בעד חמישה ימים נוספים במידה ותובע יצהיר כי בכוונתו להגיש כתב בתום תקופה זו, תקופת מעצר זו מכונה "הצהרת תובע" והיא למעשה באה לגשר על תקופת הזמן שבין "מעצר ימים" ועד "מעצר עד תום ההליכים". כאשר מוגש כתב אישום למעשה מסתיים מעצר הימים והמעצר יכול להימשך רק במידה ויגיש התובע בקשה למעצר עד תום ההליכים במקביל להגשת כתב האישום.

מעצר עד תום ההליכים

מדובר, כאמור בשלב שתוקפו מתחיל עם הגשת כתב האישום ומשכך גם התכליות שעומדות מאחוריו שונות מ"מעצר ימים". בשלב הזה בוחן בית משפט האם יש ראיות מספיקות שמצדיקות את המעצר, לרוב רכיב זה לא יהיה רלוונטי בתחילת ההליך, אבל ככל שיחלו עדים להעיד במשפט עשויים להיות שינויים בעניין זה ו"סדקים" במסכת הראייתית, או עצם מסירת עדות על ידי עדים מסוימים כשלעצמם עשויים להשפיע על המשך המעצר.

בהנחה שישנן די ראיות, יש לבחון האם ישנה עילה למעצר, מדובר למעשה בשלוש עילות עיקריות: מסוכנות, בריחה ושיבוש הליכי משפט. עניין הבריחה הוא מאוד בסיסי, ועל המדינה יהיה להראות ממה נובע החשש שלה להתנהגות שכזו מצד העצור, עניין השיבוש והמסוכנות הם מעט יותר מורכבים.

יש עבירות שבהן המחוקק קבע שאישום בהן יוצרת עילת מסוכנות ובכך הוא מעביר את הנטל לעצור להראות כי בעניינו אין מסוכנות או שניתן להפחית אותה משמעותית באמצעות הגבלות או ערובות אחרות. גם חלוף הזמן והתנהגות העצור לאורך תקופת המעצר יכולים ללמד על ירידת המסוכנות מצידו. אך כל מקרה ייבחן בהתאם למסוכנות הנשקפת ממנו וכך גם הפתרונות כדי להפחית אותה יהיו בהתאם.

לעניין השיבוש, לעיתים תנאים מגבילים מסוימים כמו חסימת אפשרות גישה לטלפון או מחשב, הימנעות מיצירת קשר עם אדם או סביבתו, או הרחקתו ממקומות מסוימים עשויים להפחית את יכולת השיבוש שלו וגם להביא לשחרורו. לעיתים גם עדים או ראיות מסוימות שכבר הובאו בפני בית המשפט שדן בתיק העיקרי יכולים להביא להפחתת הסכנה שבשיבוש ולכן אם למשל עד מרכזי כמו נפגע עבירה כבר העיד, הרי שעילת מעצר זו עשויה להסתיים ולהביא לשחרורו של החשוד ממעצר.

במקרה של מעצר עד תום ההליכים המגבלה היא ל-90 ימי מעצר, והוא לא מוארך מעת לעת, אלא שופט ייקבע כי העצור ייעצר עד תום ההליכים ובידי העצור האפשרות להגיש מעת לעת אם חל שינוי נסיבות כלשהו "בקשה לעיון חוזר" ולהשיב את עניינו לבחינת בית המשפט. למעשה ניתן לבחון בשלב זה מעת לעת לא רק את מעצרו של העצור, אלא גם הקלות ואף הסרה של תנאים מגבילים. ניתן יהיה לבחון מעת לעת האם ניתן להקל או לשנות את התנאים המגבילים החלים עליו ועורך דין פלילי מנוסה יודע מתי לבצע את זה ובאיזה תנאים ניתן להקל והכל בהתאם לעניינו של העצור ולעניין בו הוא נאשם.

לסיכום

מעצר הוא כלי מאוד קיצוני, אך שמופעל תדיר על ידי רשויות האכיפה בישראל. ישנן מגוון אמצעים להתמודד עם מעצר וכולם בסוף מתכנסים לכדי עבודה משפטית, לכן כאשר נתקלים בסיטואציה של מעצר חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין פלילי שמתמחה במעצרים ואף לשכור את שירותיו לליווי בהליכי המעצר. יש לבחור עורך דין שניתן לסמוך עליו שיירתם למען המטרה להביא לשחרור ממעצר ושהוא בעל ידע וניסיון בתחום המעצרים.

אם מצאתם מאמר זה מועיל ואתם נדרשים לשירות משפטי בהליכי מעצר או בהליכים פליליים, אל תמתינו וצרו קשר מיד!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן