במידה והתובע מצא שיש בתיק די ראיות, עליו לבחון אם נסיבות העניין בכללותן של התיק והחשוד מצביעות על הצורך הציבורי בהגשת כתב אישום, אם הוא מצא כי נסיבות התיק אינן מתאימות לבחינת התיק במישור הפלילי, הוא יורה על סגירתו בעילה זו. במידה והתובע מצא כי ישנן ראיות ושהאינטרס הציבורי מצביע על הצורך בהגשת כתב אישום, עליו לבחון האם המקרה שבפניו מאפשר על הצעת הסדר מותנה לחשוד, והאם החשוד עומד בתנאי הסף לכך.

ככל שהתובע יגיע למסקנה כי ישנן ראיות, האינטרס הציבורי מצריך הגשת כתב אישום, ושאין מקום להציע לחשוד הסדר מותנה, אז על התובע להגיש כתב אישום. בעבירות מסוג פשע, למעט במקרים בהם החשוד נמצא במעצר, או במקרים בהם התובע יחשוב שהם מתאימים, על התובע להודיע לחשוד כי בכוונתו להגיש כתב אישום בכפוף לקיום שימוע. ככל שעמדתו של התובע לא תשתנה לאחר השימוע, יוגש כתב אישום.

הגשת כתב אישום לבית המשפט ושלבי המשפט הפלילי

לאן מוגש כתב אישום? איך מחליטים איזה בית משפט דן בהליך פלילי?

בהתאם לחומרת העבירה ולנתוני הנאשם, יוחלט לאן יוגש כתב האישום. ככל שמדובר בקטין, או בבגיר שביצע את העבירה כקטין, כתב האישום יוגש לבית המשפט לנוער, למעט מקרים חריגים. בעבירות שהעונש בצידן שבע שנות מאסר ומעלה, כתב האישום יוגש לבית המשפט המחוזי, ובעבירות שהעונש הקבוע בצידן עולה על 10 שנות מאסר, ועבירות מסוימות שהוגדרו במיוחד, יידון עניינו של הנאשם בפני הרכב של שלושה שופטים במחוזי. בעבירת אחרות יוגש כתב האישום לבית משפט השלום.

העברת חומרי חקירה לנאשם

עם הגשת כתב האישום עומדת לנאשם הזכות לקבל לידיו את מלוא חומר החקירה שנאסף במסגרת החקירה המשטרתית. במידה והנאשם סבור שישנו חומר שלא נאסף, הוא רשאי לפנות לבית המשפט על מנת שזה יורה לתביעה, או לכל גורם אחר, לאסוף מסמכים שרלוונטיים לעבירות המיוחסות לנאשם ושיש בהם כדי לסייע בהגנתו במשפט.

שלב ההקראה במשפט פלילי

בתחילת ההליך יוודא בית המשפט שהנאשם קרא את כתב האישום, ובמידת הצורך יוקרא לו כתב האישום ויובהרו לו האישומים והעבירות המיוחסות לו. לאחר מכן יכול הנאשם להעלות טענות מקדמיות, חלקן יש להעלות בהזדמנות הראשונה. לאחר העלאת הטענות המקדמיות, וככל שההליך הפלילי יימשך, עליו להשיב לכתב האישום, להתייחס לעובדות שהתובע מייחס לו. ככל שהנאשם יכפור בעובדות שמהוות אחת מיסודות העבירות המיוחסות לו, יהיה על התובע להוכיח את העובדות להן הוא טוען במסגרת הליך ההוכחות.

שלב ההוכחות במשפט פלילי

בשלב ההוכחות יביא תחילה התובע את ראיותיו על מנת להוכיח את העובדות אותן הוא מייחס לנאשם ושהנאשם לא הודה בהן. התובע יביא ראיות אך ורק מבין הראיות שנאספו לתיק החקירה והועברו קודם לכן לעיונו של הנאשם. הראיות יוגשו באמצעות עדים שמפורטים בכתב האישום, וניתן להגיש ראיות רק באמצעות מי שערך אותן.

לאחר שיסיים התובע להביא את ראיותיו, תסתיים פרשת התביעה, ותחל פרשת ההגנה. פרשת ההגנה תפתח עם עדותו של הנאשם, אם הוא יבחר להעיד במשפטו. והוא רשאי להביא גם הוא ראיות מטעמו. להבדיל מהתביעה, הנאשם לא חייב להעביר לתביעה חומרים שאסף ואינו חייב לחשוף מי העדים מטעמו.

סיכומים במשפט פלילי

לאחר שיסיים הנאשם להביא ראיות מטעמו יסתיים שלב ההוכחות. בעוד ששלב ההוכחות עוסק בעיקרו בעובדות, השלב הבא, שלב הסיכומים, עוסק בטיעונים המשפטיים הנובעים מהפעולות שנעשו לאורך החקירה והראיות שהובאו בפני בית המשפט.

כך למשל, יכול שוטר שעיכב את החשוד להעיד בשלב ההוכחות לתאר את הליך העיכוב ובשלב הסיכומים יטען הסניגור, שמייצג את הנאשם, שהתיאור שמסר השוטר הוא למעשה עיכוב לא חוקי, מאחר והשוטר לא תיאר חשד סביר שקם מצד הנאשם.

הכרעת הדין במשפט פלילי

לאחר שהצדדים יסכמו את טיעוניהם, יידרש בית המשפט למסור את הכרעתו. ראשית, נדרש בית המשפט לדון בסוגיית ההרשעה או הזיכוי של הנאשם, שלב זה נקרא הכרעת הדין. במידה וימצא השופט כי הנאשם זכאי, יסתיים ההליך המשפטי. ככל שימצא בית המשפט כי הוא מרשיע את הנאשם, הוא יורה לצדדים להביא את טיעוניהם לעניין העונש.

גזר הדין במשפט פלילי

בשלב זה תגיש התביעה לבית המשפט את הרישום הפלילי של הנאשם, אם ישנו כזה, נפגע העבירה יכול גם הוא למסור את עמדתו, אם ישנו נפגע עבירה ואם הוא מעוניין להעיד על הפגיעה בו. והתביעה תעמיד בפני בית המשפט את טיעוניה ביחס לעונש המתאים לנאשם לאור המעשים שהביאו להרשעתו, חומר העבירות בהן הורשע ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

מנגד, יביא הנאשם ראיות מטעמו, עדים שיעידו על אופיו, מצבו המשפחתי, הכלכלי והרפואי, שיש בהם כדי להשפיע על בית משפט בגזירת עונשו של הנאשם. כפי שהתביעה מביאה ראיות שלטענתו מטות את הכף לענישה שמעדיפה את האינטרס הציבורי, ההגנה תראה את השפעות הענישה על הנאשם מתוך שאיפה להקל על עונשו או להעדיף אמצעי ענישה אחד על פני אחר.

לאחר ששמע בית המשפט את טיעוני הצדדים הוא יגזור את עונשו של הנאשם.

ערעור במשפט פלילי

ערעור במשפט פלילי יש להגיש תוך 45 יום מההחלטה המסיימת את ההליך – במקרה של זיכוי ספירת הימים תחל ממתן הכרעת הדין ובמקרה של הרשעה, ספירת הימים תחל לאחר מתן גזר הדין. בשונה מההליך האזרחי, ככלל, אין בהליך הפלילי ערעור על החלטות ביניים, לכן הערעור הוא הבמה לצדדים לערער גם על החלטות שניתנו במהלך ההליך.

הערעור הפלילי מתחלק לשני הליכים נפרדים – ערעור על הכרעת הדין, כלומר על הרשעה או זיכוי, וערעור על גזר הדין, כלומר על היקף הענישה והנימוקים לה. יכול להיווצר מצב ששני הצדדים יגישו ערעור על החלטת בית המשפט, למשל במצב בו נאשם הורשע באישום אחד וזוכה מאחר, ייתכן שהתביעה תערער על הזיכוי באישום אחד והנאשם יערער על הרשעתו באישום אחר.

גם בעניין הענישה ייתכן ויהיה ערעור מצד שני הצדדים, כך למשל ייתכן שהתביעה תהיה מרוצה מרכיבי ענישה מסוימים אבל תערער על החלטה ביחס לרכיב ענישה אחר, למשל החלטה שלא לחלט אמצעי שבוצעה באמצעותו עבירה. כך גם הנאשם עשוי להסכים לרכיבי ענישה מסוימים ולערער רק לעניין הקנס למשל.

חשוב להבהיר שבכל המקרים הללו הדיון בערעור לא יהיה על כלל ההליך שנוהל בבית המשפט בערכאה הראשונה, אלא הוא יהיה רק סביב הטענות להם טענו הצדדים בערעור, אם היה רכיב ענישה שלא הועלתה לגביו טענה, יראו בצדדים כמי שמסכימים לו.

ערכאת הערעור ככלל לא תתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הראשונה, ואין להביא בפני ערכאת הערעור ראיות שלא הובאו בפני הערכאה הראשונה. לכן, הערעור הוא מקום לטיעונים משפטיים בלבד.

החלטת ערכאת הערעור בטענות הצדדים מכונה פסק דין. ערכאת הערעור יכול להורות על שינוי בהחלטת הערכאה הראשונה ויכולה גם להורות לערכאה הראשונה לבחון החלטתה מחדש לאור הנחיות שתתן לה בפסק הדין, במצב כזה ההליך יחזור לערכאה הראשונה לצורך שמיעת הכרעתה, ולאחר מכן תינתן זכות ערעור כאילו מדובר בהחלטה המקורית.

בהליכים פליליים ישנה זכות ערעור מוקנית, ערעור על החלטת ערכאת הערעור, אם ישנה אפשרות כזאת בכלל (בהנחה שההליך מתחיל בבית משפט השלום, הערעור מוגש למחוזי, אלא שערכאת הערעור על המחוזי היא בעליון ולא ניתן להגיש ערעור על הכרעת העליון), היא ברשות בלבד. כלומר על מי שמגיש בקשה למתן רשות ערעור לשכנע את בית המשפט העליון כי יש בהכרעה בעניינו השפעה שחורגת מעניינם של הצדדים להליך, כלומר שיש לה משמעויות רוחביות, או במקרים קיצוניים של חשש מעיוות דין, סטייה מהלכה קיימת או חוסר אחידות בפסיקות בתי משפט שונים במקרה תקדימי.

תפקידו של עורך דין פלילי בהליך הפלילי

עורך דין פלילי הוא איש מקצוע בעל ידע וניסיון בתחום הפלילי בכל התחנות שפירטתי פה. אדם שמנסה לפעול לבד בכל אחת מהתחנות הללו, ברוב המקרים יגרום ליותר נזק מתועלת, וגם אם לא יגרום לנזק, יכול להיות שיכול היה להפיק תועלת מייעוץ, הכוונה או ליווי על ידי עורך דין פלילי מנוסה.

עורך דין פלילי מכיר את כל התחנות והגורמים שמקבלים בהן החלטות, יש ברשותו את הידע והכלים לפעול עבור הלקוח שלו על מנת להיטיב את מצבו ולמצוא פתרונות למצבים מסובכים. עורך דין פלילי מנתק מההחלטות בהליך הפלילי שיקולים שאינם רלוונטיים, כמו שנאה, אהבה או נקמה, שלרוב מלווים חשודים ונאשמים. החלטותיו מונחות רק על ידי האינטרס האישי של הלקוח ובמטרה להביא אותו לתוצאה שתהיה הטובה ביותר עבורו.

אם מצאת מאמר זה מועיל, או אם אתה נמצא באחת מתחנות ההליך הפלילי, אל תהסס ליצור איתי קשר לייעוץ, הכוונה או ליווי.