במענה לכתב האישום הכחיש הנאשם את כל העובדות האמורות בו, למעט העובדה כי הנאשם נשוי למתלוננת כדת משה וישראל. לטענת הנאשם הוא כלל איננו נחשב "נשוי" בישראל ולמעשה הוא טוען כי ביהמ"ש הישראלי, הן הרבני והן האזרחי, אינם מוסמכים לעסוק בעניין נישואיו על כל המשתמע מכך. עוד טוען הנאשם כי בית הדין הרבני לא פסק לפי דין תורה אלא לפי חוקי המדינה, עוד הוא טען שגם אם ייתן גט מדובר בגט לא כשר שכן הוא ניתן בכפייה. ביהמ"ש הפנה את הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית במהלך ההליכים, ונקבע שהוא מסוגל לעמוד לדין, מבין את ההליכים והיה כשיר בעת ביצוע העבירה. סנגורו של גרשון טען כנגד השימוש בהליך הפלילי. לטענתו לביה"ד הרבני יש סמכויות נרחבות, לרבות מאסר אזרחי וסנקציות נוספות וכן שימוש ב"ביזיון ביהמ"ש" שנותן מענה מאוזן בין האמצעי למטרה. בנוסף, העמדתו לדין של גרשון מהווה "סיכון כפול", גרשון כבר נדון על ידי ביה"ד הרבני בגין אותו מעשה.

האם סרבנות גט היא עבירה פלילית?

ביהמ"ש רואה את הדברים בצורה מאוד פשטנית, הוא אינו רואה שום מחלוקת בעניין סמכותו של ביה"ד הרבני וגם תוקף את הטענה מבחינה פרוצדורלית, שכן על גרשון היה להעלות טענה זו בתחילת ההליכים נגדו, והוא עשה כן רק כעשור לאחר מתן ההחלטה לגביה הוא מבקש לעורר מחלוקת בעניין הסמכות.

התפיסה הפשטנית ממשיכה גם בעניין הטענה ל"סיכון כפול", ביהמ"ש רואה בהליכים שננקטו עד כה, גם כאלה במסגרתם נשלח גרשון למאסר, כהליכים אזרחיים ואילו הטענה ל"סיכון כפול" מתבססת על הליכים פליליים שלא ננקטו עד כה כלפי גרשון. ביהמ"ש רואה בהליך הפלילי כהליך משלים להליכים שננקטו עד כה, ולמעשה מדובר בפעולה שבאה להגן על האינטרס הציבורי ולא כדי לעודד את גרשון לתת גט למתלוננת. בהתאם להנחיות הקיימות הגיעה המדינה למסקנה שהסכסוך חצה את הרמה של סכסוך אזרחי וביהמ"ש מגן על שיקול הדעת של המדינה בעניין זה.

גם בבדיקה המהותית של יסודות העבירה ביהמ"ש אינו נכנס לפלפול משפטי וקובע באופן נחרץ כי סרבנות גט בכלל, ובפרט בעניינו של גרשון, מהווה הפרה לא רק על פי סעיף 287(א) אלא בהפרה לפי סעיף קטן (ב) שכן היא הסבה למתלוננת נזקים פיזיים ונפשיים, ומשכך התמלאו יסודות העבירה לפי סעיף זה.

לאור כל זאת, הרשיע ביהמ"ש את גרשון בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

מדובר בהכרעת דין שניתנה אך לאחרונה, ביום , 16.07.2024, לאחר כמעט 3 שנים מעת הגשת כתב האישום, וטרם נגזר עונשו של גרשון.

ביקורת: מחד, ראוי בהחלט לאכוף את החוק ביתר שאת כנגד מי שמפרים צווים שיפוטיים, מאידך, לא ברור מה הועיל לאינטרס הציבורי העמדתו לדין של גרשון, וכיצד כל עונש שיוטל עליו יועיל. עושה רושם שהפתרון הן עבור האינטרס הציבורי והן עבור המתלוננת לא יימצא בהליך הפלילי או בביה"ד הרבני.

תפ 46676-08-21.