איך מגינים על זכויות יוצרים בבית משפט?

רבים מכירים את המונח "זכויות יוצרים" ומקשרים אותו ליצירות אמנותיות, אז ידוע שאי-אפשר להשתמש ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים לשם יצירת רווח, וגם ברור שהיצירות הללו מוגנות לשימוש הוגן בלבד, אבל מה גבולות השימוש ההוגן איזה היקף מן היצירה מוגן, ואיך תיסלם קשורה לכל זה? על כך במאמר הנוכחי.

זכויות יוצרים – איך מתבצעת הפרת זכויות יוצרים?

אז סיפורנו מתחיל בחברה שעוסקת בפרסום בתחנות רדיו שפתחה בקמפיין פרסומי במסגרתו שילבה את המילים "רדיו חזק" כחלק מהקמפיין. 3 מחברי להקת תיסלם, דוד קריס ודורי בן זאב שלקחו חלק ביצירת השיר "רדיו חזק" חברו יחד והגישו תביעה כנגד החברה בטענה שזו עשתה שימוש מסחרי ביצירתם.

החברה טענה שמסע הפרסום היה מצומצם ומיועד לקהל לקוחות של מאות או אלפים בודדים, התובעים "דגו" שתי מודעות בלבד משלל מסע הפרסום וטענו כלפי שימוש בצמד מילים בעלי משמעות טריוויאלית של רדיו קולני או רעשני ולא נעשה שום ניסיון ליצור קשר ליצירתם ובכל מקרה החברה לא התעשרה מן הפרסום. בהמשך לכך טענה החברה שלתובעים אין זכויות יוצרים במילים "רדיו חזק", לא מדובר ביצירה מקורית, מדובר בביטוי שגור שמש אף כשמם של עסקים שונים וגם של סרט מצליח, לא נעשתה פעולה פוגענית ביצירה, ובכל מקרה זכות יוצרים ניתנת ביצירה שלמה ולא בחלקים ממנה. בכל אופן, אף אם ימצא ביהמ"ש שהייתה הפרה, הרי שהחברה היא "מפר תמים" שכן לא ידעה ולא היה עליה לדעת שיש זכויות יוצרים על הביטוי ומיד עם פניית התובעים הופסק מסע הפרסום, על אף שנגרם נזק רב לחברה. החברה לא עצרה והגישה תביעה שכנגד במסגרתה תבעה את ההוצאות שנגרמו לה עקב פניית התובעים.

זכויות יוצרים – טענות וטיעונים

ביהמ"ש בוחן אם השיר הוא יצירה מוגנת, ובוודאי מוצא שכך הדבר, לאחר מכן הוא פונה לבחון האם הביטוי "רדיו חזק" הוא יצירה מוגנת, ככלל משפט בודד לא יהיה מוגן, אבל יהיו מקרים יוצאים מן הכלל ואביא דוגמאות לכך, אותם אפרט בהמשך. המסקנה היא כי משפט משיר יכול להיות מוגן.ביהמ"ש מביא שורת דוגמאות של שורות משירים שקיבלו הגנה כיצירה מוגנת ובהם: "לגור בדירת פאר, לחשוב שאתה מיליונר", "הופה-הולה-הולה-הופה" ו"מי שמאמין לא מפחד", וביהמ"ש קובע שבעניין הביטוי "רדיו חזק" נוצר קשר חזק בין הביטוי השגור ליצירתם של התובעים ולכן הוא זכאי להיות מוגן:

ביהמ"ש ממשיך ומגיע למסקנה שהתקיימה העתקה, כיוון שבאחת המודעות השתמשה החברה בשורה "היא והוא וכולם אוהבים רדיו חזק", וכן כי הביטוי "רדיו חזק הוא החלק המהותי ביצירה המוגנת. ביהמ"ש גם דוחה את טענת "מפר תמים", הוא מגן על זכותם של התובעים להחליט מתי להתיר שימוש ביצירתם, וכי החברה לא יכולה להיתלות בתרגום שמו של סרט, או למעשה כל שימוש אחר ביצירה, בו בחרו התובעים שלא לעשות שימוש בזכותם להגן על זכויותיהם. לגבי שאלת הפיצוי, קובע החוק פיצוי עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה אף ללא הוכחת נזק, ביהמ"ש רואה במעשיה של הנתבעת "מסכת אחת של מעשים". כלומר, ביהמ"ש מתייחס לכך כהפרה בודדת, אולם לאור חוסר תום הלב של החברה, ההפרה הבוטה, תוך התעלמות ומבלי ליטול קודם כל רישיון (שהיה זול משמעותית – 5,000 ₪) ותוך הדגשת המישור ההרתעתי העומד בבסיסו של הפיצוי ללא הוכחת נזק, פוסק ביהמ"ש פיצוי על סך 100,000 ₪ ודוחה את תביעת החברה. בנוסף, מטיל ביהמ"ש על החברה לפצות את התובעים ב-60,000 ₪ הן בשל הוצאות התביעה העיקרית והן בשל הוצאות התביעה שכנגד.

תא 2230-02-22

עובדת בונוס: בזכות פסק הדין גיליתי שהשיר נכתב במקור באנגלית Loud Radio ותורגם לעברית, אני כמובן הכרתי את השיר באנגלית, אבל חשבתי שהשיר באנגלית הוא תרגום של השיר בעברית.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן