בעל תג נכה שחנה על המדרכה זוכה לאחר שקיבל קנס על חניה ותבע פיצויים - בואו לראות איך זה נגמר
ערכתי מספר מאמרים שנוגעים לסוגיה של פיצוי נאשם שזוכה לפי סעיף 80 לחוק העונשין. אבל המקרה של דוד מצדיק שרשור עצמאי, הן בגלל התנהלות המדינה והן בשל העבירה הנפוצה בה הואשם. בואו לראות איך אדם שביקש להישפט על קנסות חניה מזוכה ודורש מהמדינה פיצויים על העמדתו לדין, כל הפרטים במאמר הנוכחי.
מתי מותר ואסור לבעל תג נכה לחנות בניגוד לחוק "הרגיל"
ביום 18.1.22 נסע דוד, בעל תג נכה, בבת-ים, חיפש חניה אך לא מצא וחנה את רכבו על מדרכה רחבה, צמוד לקיר מבנה ובאופן חלקי עמד הרכב על גבי סימון מעטפה על המדרכה. לטענת המדינה דוד חנה בתוך "מעטפת חירום" ואף הפנתה לסעיף האוסר באופן מפורש חניה בתחום 2 מ' מברז כיבוי כאשר התחום מסומן.
אותו אירוע חזר על עצמו בשנית ביום 26.10.22 חנה דוד באותו מקום באותן הנסיבות. בשלב זה חשוב להבהיר כי חוק חניה לנכים, תשנ"ד-1993 מאפשר לנכה לחנות את רכבו גם במקום אסור אם עומד בתנאים הנדרשים, ומנגד החוק גם קובע סייגים להרשאה הרחבה לחניית רכב נכה לחנות "בניגוד" לחוק.
דוד טוען כי פעל כחוק ומנגד המדינה טענה שחל בעניין זה הסייג האוסר חנייה בסמיכות לברז כיבוי. אלא שדוד טען בשלב מוקדם שבמקום כלל אין ברז כיבוי וזה שקיים מרוחק מאוד משם, ושדינו של סימון "מעטפת חירום" כדין כל איסור אחר שאינו מחייב אותו כנושא תג נכה, כל עוד אין ברז כיבוי במקום.
מתי מקבלים פיצוי על זיכוי מעבירה פלילית?
למעשה, בשל העובדה שניתנו 2 הודעות קנס ודוד ביקש להישפט בגין 2 האירועים, הוגשו 2 כתבי אישום שונים. בשל טענותיו של דוד נקבעו שני התיקים לשמיעת הוכחות יחדיו. בפתח ישיבת ההוכחות הודיעה המדינה כי היא חוזרת בה מכתב האישום באירוע הראשון, ולמעשה בשל השלב בו נמסרה ההודעה, זוכּה דוד. הסתבר שתמרור המעטפה אושר לאחר מועד מתן הודעת הקנס הראשונה. כלומר הסימון נעשה עוד בטרם ניתן לכך אישור ואם לא די בכך גם האכיפה החלה עוד לפני מתן האישור. אלא שהמידע הזה עולה בבירור מחומרים שהועברו לנאשם חודש קודם לכן, ועדיין לקח למדינה חודש עד שחזרה בה מכתב האישום.
אם לא די בכך, הפקח שערך את הודעת הקנס לא ציין שרכבו של דוד נשא תג נכה, פרט זה כלל לא קיבל ביטוי בכתב האישום, על אף שמדובר בפרט רלוונטי, שייתכן ושומט את הקרקע מתחת להוכחת העבירה, ואם לא די בכך המדינה לא התמודדה עם טענתו של דוד ביחס למצב החניה באזור שהצריך אותו לחנות כפי שחנה.
ביהמ"ש זיכה את דוד גם מן העבירה המאוחרת. אלא שדוד לא עצר, הוא עתר לקבלת הוצאות הגנתו לפי סעיף 80 לחוק העונשין בשל התנהלות המדינה שהובילה לזיכויו. נזכיר שסעיף 80 עוסק בכיסוי הוצאות הגנתו של נאשם ובפיצוי על מעצר, ולא מעבר לכך.
ביהמ"ש מוצא שעניינו של דוד מקיים את שתי העילות לפיצוי לפי סעיף 80 – "לא היה יסוד לאשמה" ומ"נסיבות אחרות" ומשכך הוא מורה למדינה לפצות אותו בסך של 1,500 ₪.
חנ 1581-01-24
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
