כחלק ממבצע אכיפה שתחום השלכת פסולת בניין שלא במקומות מוסדרים, עקבו פקחים אחרי תנועת משאיות באתר בניה בי-ם. הם הבחינו במשאית יוצאת מאתר הבניה עמוסה בפסולת בניין, נוסעת אל אזה"ת מישור אדומים, שופכת שם את פסולת הבניין שלא באתר ייעודי, וחוזרת חזרה לכיוון י-ם. בעת תנועתה חזרה עיכבו פקחים את המשאית במחסום א-זעיים, שמחוץ לתחום השיפוט המוניציפלי של י-ם והחרימו את המשאית. בעל המשאית, מוסעב, הגיש בקשה להחזרת התפוס, המשאית, לטענתו סמכותו של פקח מוגבלת ל"תחום הרשות המקומית שבה הוא עובד", ובכל מקרה העבירה והתפיסה בוצעו מחוץ לי-ם.

ב"כ העירייה טען שהסמכויות המוקנות לפקח הן סמכויות של שוטר ואלו אינן מוגבלות לשטח הרשות המקומית.

שחרור רכב מהמשטרה הלכה למעשה

ביהמ"ש בחן את המקרה ומצא שאמנם יש סמכות לפקח לתפוס רכב בשל ביצוע עבירה סביבתית, אך בניגוד לעמדת ב"כ העירייה, הסמכות אינה בלתי מוגבלת מבחינת מקום התפיסה. ביהמ"ש מראה כיצד במקומות בהם רצה המחוקק להקנות לפקח סמכות כמו של שוטר הוא עשה זאת במפורש ואילו במקומות אחרים, בהם ביקש להגביל סמכות זו ולהתאימה, הוא עשה זאת והפנה במפורש ללשון החוק המקנה את המסכות, כפי שטען עורך דינו של מוסעב, ומגבילה אותה ל"תחום הרשות המקומית שבה הוא עובד". ביהמ"ש הגדיל לעשות וצלל להיסטוריה החקיקתית של סמכות התפיסה של פקח הרשות המקומית וחזר אל פרוטוקול הועדה שעסקה בניסוח החוק והראה כי המחוקק ביקש באופן מפורש להגביל את סמכות הפקח לשטח הרשות המקומית שעבורה הוא מבצע את פעולת האכיפה, שסמכות זו אינה חלה מחוץ לשטח זה.

ביהמ"ש הותיר ב"צריך עיון" את השאלה האם לפקחים הייתה בכלל סמכות לעכב את כלי הרכב מחוץ לתחום השיפוט שלהם, שעה שמצא שבכל מקרה פעולותיהם לקו בחוסר סמכות בעניין התפיסה. ביהמ"ש מצא כאמור כי התפיסה נעשתה ללא סמכות והורה על החזרת הרכב למוסעב.

הת 61015-10-24