בית המשפט העליון שם סוף לעתירות הפרטניות על שאלות בבחינות ההסמכה
פעמיים בשנה מתקיימות בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין אשר מהווים משוכה אחרונה לפני הסמכה. באופן מסורתי, פרסום התוצאות גרר מאבקים שכללו גם עתירות, לרבות בסוגיות פרטניות ביחס לשאלות ספציפיות. פסיקת ביהמ"ש העליון משבוע שעבר עשויה לשים סוף לעתירות ואולי גם להשפיע מעבר לעורכי הדין.
אז במסגרת המסורת הדו-שנתית ניגשו שלושה שופטי בית המשפט העליון, עמית, וילנר וגרוסקופף, לדון בערעור שהוגש על פסיקת ביהמ"ש המחוזי בסוגיית שאלות פרטניות מתוך בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. לאחר שניתנה פסיקת ביהמ"ש בעניין שהובא בפניו, פסק ההרכב, תחת הכותרת "הנחיות לעתיד לבוא", כי הוא מפסיק לבחון שאלות פרטניות מתוך בחינות ההסמכה וקבע כי עצם העובדה כי בימ"ש סבור שהתשובה הנכונה לשאלה פרטנית שונה מזו של הגורם המקצועי, הוועדה הבוחנת, אינה מהווה עילה מנהלית להתערבות משפטית.
המשמעות של החלטה זו, וביהמ"ש מציין זאת במפורש בהחלטתו, היא שקביעה זו בנוגע לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין תקפה לגבי מבחני הסמכה נוספים, למשל לשמאות מקרקעין, רואי חשבון, אחים ואחיות ועוד.
פסיקה זו נותנת כוח נוסף לוועדות הבוחנות ולאיגודים המקצועיים ויש בה כדי לצמצם את יכולתם של המתמחים בגישה למקצועות השונים. מלכתחילה הקשחת המבחנים, לפחות של לשכת עורכי הדין, היה חלק מקמפיין פוליטי פנימי של צמצום הגישה למקצוע, ופסיקה ביהמ"ש העליון, כאמור, נותנת רוח גבית לגישה זו.
אני סבור שראוי להקים גוף ערעור מקצועי בלתי תלוי, על מנת לספק נקודת מבט אובייקטיבית שאינה כפופה לשיקולים הפוליטיים של איגודים מקצועיים. יחד עם זאת, על המתמחים במקצועות השונים להביא עניין זה בחשבון – תם עידן.
עע"מ 360/24 ו-עע"מ 715/24