אחריות לנזק ואשם תורם

ביהמ"ש מצא לאמץ את עמדתו של משה ביחס למעצור, נקבע שמדובר במכשול לא צפוי עבור הולך הרגל היורד מהמדרכה, ובשל מידותיו הוא מוסתר ברובה על ידי הרכב החונה, ובנסיבות אלה מהווה המעצור מפגע שגרם לנפילתו של משה ובעקבותיה הוא ספג חבלות, לרבות שבר ביד, שהביאו לנכות צמיתה. ביהמ"ש גם התייחס לטענת העירייה לפיה המעצור נמצא באופן נרחב בחניונים ברחבי הארץ, אולם העירייה לא הרימה את הנטל להראות שהשימוש בהנחת מעצור לפני מדרכה ובמקביל אליה, במעין מעצור לפני מעצור, הוא שימוש שנעשה כשגרה, השימוש הזה הוא למעשה המפגע, לפי החלטת ביהמ"ש. ביהמ"ש קבע שניתן היה למנוע את הסיכון שנובע מהמעצור, למשל על ידי עמודונים על המדרכה, או מדרכות רחבות. בנוסף, לא סומנה דרך בטוחה עבור הולכי הרגל בחניון ואפילו לא סומן מעבר חצייה שיאפשר הליכה בטוחה במקום. ומשכך מצא ביהמ"ש שהנחת המעצורים מהווה סיכון בלתי סביר שהתממש במקרה של משה.

יחד עם זאת, ביהמ"ש מציין כי משה מתגורר בסמוך לחניון והוא מכיר אותו ואף יודע שנעשה בו שימוש במעצורים, לכאורה יכול היה משה לגלות זהירות יתר בתנועתו בחניון, מדובר במפגע לא קטן, ברור וצבוע וסביר שמשה יכול היה להבחין בו בנתיב הליכתו. משכך קובע ביהמ"ש אשם תורם למשה בשיעור של 30%. ביהמ"ש מוצא כי בעקבות המפגע נגרמה למשה נכות צמיתה בהיקף של 11.5% ובהינתן גילו, ההוצאות המשפטיות, כאב וסבל וכו', ובהתחשב באשם התורם, נמצאת העירייה חייבת בנזקו של משה בהיקף של 54,600 ₪ ובנוסף בעלות שכר טרח עו"ד בסך של 12,776 ₪ – סך הכל 67,376 ₪

תא 41115-08-22

מסקנה: אם נגרם לכם נזק, תדאגו שיהיה לכם תיעוד של המקום ותבדקו אם ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם לכם, תתייעצו עם איש מקצוע, עו"ד הבקיא בתחום, ותבררו אם ניתן לאתר אחראי לנזק שנגרם לכן.