הרפורמה בעבירות ההמתה - מקרה המבחן של אפיק טויבי שממחיש את ההבדל בין רצח באדישות להמתה בקלות דעת
ב-18.2.21 התפרסמה ידיעה על מותו של שוטר מג"ב, נעים מאדי ז"ל, שנמצא מת בחדר בבסיס בו שירת. בתחילה סברו כי שם קץ לחייו, כך ציינו הכותרות, אך עד מהרה נעצר חברו ליחידה, אפיק טויבי, בחשד למעורבות במותו של מאדי. המאמר הנוכחי ינתח את מקרה מותו של מאדי ביחס לרפורמה בעבירות ההמתה.
הרפורמה בעבירות ההמתה
ביולי 19' נכנסה לתוקפה רפורמה בעבירות ההמתה. מנוסח שמחלק בצורה מאוד חדה בין רצח (הרשעה ברצח מחייבת מאסר עולם), הריגה וגרימת מוות ברשלנות, עבר החוק לניסוח שמחלק המתה לחמש עבירות שונות, הוסיף שיקול דעת בעניין הענישה בחלק מעבירות הרצח ובעיקר פירק את עבירות הרצח וההריגה.
שני שינויים משמעותיים, שיהוו מרכז הדיון בסיפור שאספר: עבירת הרצח דרשה בעבר כוונה מיוחדת – "כוונה תחילה" ותוקנה ל"בכוונה או באדישות". בנוסף, הוספה לספר החוקים עבירה שנקראת "המתה בקלות דעת". שני מונחים שעד לרפורמה היו ידועים רק למשפטנים, הפכו למרכזיים – "אדישות" ו"קלות דעת".
מבלי להיכנס לדיון אקדמי על מקורם של המונחים בראייה היסטורית או של משפט משווה, מקור המונחים הוא בסעיף 20 לחוק העונשין. מדובר במונחים שמתארים את היסוד הנפשי הנדרש כאשר עוסקים בעבירות תוצאתיות, כמו עבירות הרצח שדורשת את מותו של אדם כאחד מיסודות העבירה, ביחס למודעות לגרימת התוצאה.
כלומר, "אדיש" הוא מי שמבצע מעשה מתוך חוסר אכפתיות לגרימת התוצאה, בעוד של"קל דעת" אכפת גרימת התוצאה, אך הוא לקח סיכון בלתי סביר שעשוי להביא לגרימת התוצאה, אך תוך תקווה כי יצליח למנוע אותה. כאמור, בכל הנוגע לעבירות ההמתה, המחוקק ראה ב"אדישות" חומרה יתרה על פני "קלות דעת".
מה ההבדל בין רצח באדישות להמתה בקלות דעת?
הדגמה על המקרה של אפיק טויבי
"אותה עת, עמד הנאשם בחדר המגורים, וללא שום צורך אלא רק לשם המשחק, כפי שנהג לעשות פעמים רבות כמפורט להלן, שלף הנאשם את אקדחו האישי מסוג 'גלוק', בעל מספר סידוריADYM943 , ובו מחסנית מלאה בכדורים (להלן: האקדח") והחזיקו בידו.
הנאשם לחץ על תפס המחסנית, הוציאה מעט ממקומה, בניסיון שכך לא ייגרף כדור אל בית הבליעה, ומיד דרך את האקדח. אז, בעמדו סמוך מאוד לנעים, שעדיין שכב במיטתו, מכוסה בשמיכה, ובמרחק שאינו עולה על מטר ועשרים וחמישה ס"מ, אלכסונית מנעים, כיוון את האקדח היישר לעבר ראש נעים, אמר לו 'תראה', ולחץ על ההדק".
כך תיארה המדינה בכתב האישום את מעשיו של טויבי. יחד עם זאת, ביהמ"ש עמד על כך שתיאור זה אינו מאפשר טכנית גריפה של כדור אל בית הבליעה, וככל הנראה הדריכה נעשתה קודם ללחיצה על תפס המחסנית, בין אם במודע, או שטויבי ביצע את הפעולה במהירות והאמין ששחרר את המחסנית לפני הדריכה מבלי לשים לב.
תחילה הגישה המדינה כתב אישום אשר מייחס לטויבי עבירה של "המתה בקלות דעת", אך בעקבות לחץ ציבורי, ואף עתירה לבג"ץ שהורה לבחון מחדש את ההחלטה, ואכן פרקליט המדינה הורה לתקן את כתב האישום, ואכן טובי הואשם על ידי המדינה בעבירת של רצח באדישות.
המדינה טענה שהמעשים הללו מהווים רצח באדישות. לחיזוק עמדתה מביאה המדינה את הודאתו של טויבי באירועים קודמים של משחק בנשק, לרבות מקרה בו כיוון נשק לשוטר שהזהיר אותו ממעשיו וטויבי השיב לו : "לא אכפת לי". לכך מצטרפת התנהלותו של טויבי, ששיבש ראיות בניסיון להציג את האירוע כהתאבדות.
מנגד, טען טויבי שמעשיו, אף כפי שמתוארים בכתב האישום, מכילים בתוכם את העובדה שטויבי ביצע את המעשה מתוך תקווה שיצליח למנוע את התוצאה הטראגית. כדי לחזק את טענתה הציגה ההגנה מקרים דומים של "משחק בנשק" בהם הורשעו נאשמים בהריגה עם יסוד נפשי של קלות דעת ואף בגרימת מוות ברשלנות.
הכרעת בית המשפט – רצח באדישות או המתה בקלות דעת?
טענתו של טויבי מתמקדת בלחיצתו על תפס המחסנית, ובנקודה זו מתמקדים השופטים לפשיץ וציגלר כשהם מגיעים למסקנה שהיסוד הנפשי המתאים לתיאור כוונת הנאשם הוא קלות דעת, שכן הוא מעיד על כך שקיווה בכך למנוע את התוצאה, כך גם התנסחה המדינה בכתב האישום. ליפשיץ ממשיך ומציין כי התייחסותה של המדינה למקרים קודמים, כולל אלה שנוסחו כעבירות בכתב האישום, מעידות על הליכותיו של טויבי כמי שהיה אדיש, לא אכפתי, גם בזמן גרימת מותו של מאדי. ליפשיץ סבור שמדובר במסקנה מרחיקת לכת, ואינם מעידים בהכרח על כך שהיה שווה נפש גרימת מותו של מאדי בזמן הירי, ואין בכך כדי להעיד על כוונתו לפגוע פגיעה כלשהי במאדי.
טויבי הורשע, כאמור שעבירה של המתה בקלות דעת, שדינה עד 12 שנות מאסר, במקום רצח באדישות, שדינה מאסר עולם. אלא שטויבי הורשע גם בשיבוש מהלכי משפט ובעבירות נוספות, ובכללם מעשי פזיזות ורשלנות, ביחס למשחק בנשק, תקיפה ואיומים, בהם הודה בשלב מוקדם של ההליך.
ב-6.5.24 נגזר דינו של טויבי, ביהמ"ש ראה את מעשיו ברף החומרה הגבוה של עבירת ההמתה בקלות דעת וגם ביחס לעבירת השיבוש וגזר עליו 12 שנות מאסר.
תפח 22962-03-21