יוצא שנפגע העבירה צריך בעצם לנהל שני הליכים, האחד במסגרת ההליך הפלילי, אותו או אולי לא מנהל, אך הוא יצטרך להעיד, יש לו זכות להגיע לדיונים, להשמיע את קולו במספר צמתים לרבות במסגרת הטיעונים לעונש. אך במצב הגברים הרגיל, על מנת לקבל פיצוי בגין הנזק עליו לנהל הליך נזיקי במקביל, שם הוא ייאלץ לנהל בעצמו את ההליך, להשיג מסמכים, להביא עדים וכל מה שכרוך בניהול הליך כזה.

המחוקק כבר קבע בעבר, במסגרת דיני הראיות, על קבילות פסק דין פלילי חלוט כראיה במשפט אזרחי במסגרת סעיף 42א בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. אלא שעניין זה בעצם אילץ נפגעי עבירה להיות בלחץ בכל הקשור למרוץ ההתיישנות, שכן ההליך הפלילי עלול להתארך, עד שתסתיים החקירה, עד שיוגש כתב אישום, עד שיחלו ההליכים ועד שיסתיימו, ההליך הנזיקי עלול להתיישן.

הפתרון האמיתי מגיע בסעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 שם נקבע הליך עצמאי המאפשר למי שנפגע בעקבות העובדות והעבירות בהן הורשע, האם זה פתרון אידיאלי? בואו נבדוק

תביעה אזרחית נגררת לפלילים הלכה למעשה

מה שקורה בפועל, נפגע עבירה יכול להמתין עד לסיום ההליך הפלילי, בסיומו ניתן לו ארכה של 90 יום להגיש תביעה מטעמו וככל שעמד בסד הזמנים הזה לא תקום נגדו טענה להתיישנות. במקרה שחלפו 90 הימים עדיין יכול הנפגע להגיש תביעה אזרחית רגילה.

אז איפה הבעיה? את התביעה יכול הנפגע להגיש תביעה נגררת לפי סעיף 77 הנ"ל רק כלפי הנאשם, אם היו חשודים נוספים שהיו מעורבים, אך לא הוגש נגדם כתב אישום, או שהוגש נגדם כתב אישום אך הם לא הורשעו הנפגע לא יכול לתבוע מהם את נזקיו במסגרת הליך זה. בנוסף, הנפגע יכול לתבוע רק בגין העובדות בהן הורשע הנאשם, כלומר אם ישנן נסיבות שגרמו לנזק שלא הופיעו בכתב האישום מלכתחילה, נמחקו מכתב האישום במסגרת הסדר, או שבית המשפט מצא שלא הוכחו בפניו, יהיה הנפגע מנוע מלתבוע את נזקיו בגין אותן עובדות.

ניקח מקרה היפותטי כדוגמה, אישה שהייתה קורבן לתקיפה מינית מעוניינת להגיש תביעה אזרחית תקיפה מינית בסיום הליך פלילי שמתנהל כלפי התוקף שלה. אלא שבמסגרת הסדר טיעון הוחלט למחוק עובדות המהוות יסודות מעבירות המין בהן הואשם הנאשם וגם העבירות נמחקו מכתב האישום המתוקן בו הודה. במצב שכזה יכולה נפגעת העבירה להגישה תביעה אזרחית על תקיפה בלבד במידה ותבחר להגיש תביעה נגררת. ככל שנזקיה רלוונטיים גם לתקיפה, אז אולי אין פה שינוי משמעותי, אך אם תרצה לטעון לנזקים בעקבות תקיפה מינית היא לא תוכל לעשות זאת במסגרת הזאת, אך היא עדיין יכולה להגיש תביעה אזרחית רגילה, אלא שבמסגרתה תצטרך להוכיח את ההיבט המיני של התקיפה.

בת"א 29294-06-22 פלונית נ' שכטר עלה לדיון שאלה דומה, מדובר ברופא נשים שהואשם, בין היתר בעבירת אונס, בשל מעשים שביצע במטופלות שלו, אחת מהן הגישה נגדו תביעה אזרחית בעקבות הרשעתו. אלא שבמסגרת הכרעת הדין זוכה הנאשם בעבירת האונס שכן לא נקבע שמעשיו מקיימים את העבירה, יחד עם זאת בית המשפט לא הטיל דופי בעדותה של הנפגעת לפיו הנתבע אכן החדיר חפץ לאיבר מינה. כלומר, הפער בין מעשיו של הנתבע להרשעה באונס היה נעוץ בעיקר בהיבט של היסוד הנפשי, הכוונה, אך בית המשפט כן קיבל מבחינה עובדתית כי המעשה בוצע. התובעת טוענת שהפעולה של החדרת החפץ גרמה לה לנזקים ובמסגרת תביעה לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 היא ביקשה שהפיצוי יהיה גם בשל המעשה, על אף שלא הורשע באונס. בית המשפט קיבל את טענתה, מאחר ומדובר בעובדה שנקבעה על ידי בית המשפט אין משמעות אם הורשע בגינה בעבירה ובין אם לאו, ודי אם נקבע כי ביצע את המעשה ואם נמצא שנגרם נזק קונקרטי בעקבותיו על מנת להעניק לנפגעת פיצוי בהתאם לנזק שייקבע.

עורך דין תביעה אזרחית נגררת לפלילים

תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים הוא לא תחום פשוט כפי שהוא עשוי להראות לצופה מן הצד. ישנן מספר אפשרויות שנותנות מענה לנסיבות שונות אשר יכולות להשתנות גם בהתאם להכרעות בהליך הפלילי, ויש לתת בכל מקרה מענה שיתאים לנפגע ויתאים גם לנסיבות האירוע ולנסיבות בהן הסתיים ההליך הפלילי. לכן, על מנת לקבל החלטה מושכלת, כזאת שתממש בצורה המיטבית את זכויותיו של נפגע עבירה, יש להתייעץ עם עורך דין תביעה אזרחית נגררת לפלילים המנוסה בתחום.

יש צורך בעורך דין בקיא בתחום הפלילי שכן יש צורך בהבנה בהכרעה הפלילית על מנת לקבל החלטה מושכלת. עורך דין פלילי יכול לתת גם מענה כולל, הן להליך הפלילי והן לתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים. לכן, אם אתם מעוניינים להגיש תביעה אזרחית על תקיפה או תביעה אזרחית תקיפה מינית, אם אתם זקוקים לייעוץ בעקבות אירוע פלילי שחוויתם אל תהססו לפנות אליי לייעוץ בהקדם.