ראני, שהבחין במחסום, המשיך לנסוע לעברו במהירות גבוהה, עקף משמאל רכב שהמתין לבדיקה במחסום ופגע בעוצמה בניידת משטרה ובשוטר שהיה במקום, והביא למותו של השוטר. בהמשך פגע ראני בניידת נוספת ופצע שני שוטרים נוספים, ראני לא פסק מנהיגתו הפראית עד שהתנגש במעקה בטיחות.

לאחר עצירת הרכב, יצא ראני מהרכב והחל במנוסה רגלית עד שנעצר על ידי שוטרים. הפרקליטות ייחסה לראני שביצע את המעשים תוך שהוא שווה נפש לאפשרות שהתנהגותו תביא לגרימת מותו של מי מהנוכחים במחסום וייחסה לו עבירה של רצח באדישות. ראני הודה במעשיו במסגרת הסדר, אך עבירת הרצח באדישות נותרה.

מה עונשו של נהג רוצח?

במסגרת ההסדר הגבילה עצמה הפרקליטות לטיעון לעונש ראוי שבין 19-25 שנות מאסר וכי העונש אליו תטען יהיה ברף התחתון של המתחם. המחוזי היה ער לעובדה כי לאור השינוי בעבירות ההמתה מדובר במצב חדש בו מיוחס לאדם רצח באדישות במסגרת תאונת דרכים, המחוזי הבהיר שחשוב שתהיה הבחנה ברורה בין מקרה שכזה למקרי המתה בקלות דעת שנפוצים יותר בתאונות דרכים, וניסה להשוות למקרים אחרים של המתה תוך שימוש קטלני ברכב, ולבסוף קבע מתחם הולם שנע בין 17 ל-21 שנות מאסר. בשל גילו הצעיר של ראני, היותו אדם נורמטיבי וקבלת אחריות מצידו, קבע שהעונש צריך להיות ברף הנמוך של המתחם.

על ראני הוטלו 17.5 שנות מאסר, 18 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רשיון ל-12 שנים, פיצוי נפגעי העבירה, בני משפחתו של המנוח ונפגעים נוספים בסך 348,000 ₪. ראני ערער, עיקר טענתו היא שיש להתייחס למקרה כ"הריגה", כפי שהיה לפני הרפורמה, ואילו המחוזי התייחס למעשה כרצח באמצעות כלי נשק.

העליון קובע: רצח על הכביש דורש ענישה מחמירה

הערעור נדון בפני השופטים מינץ, רונן ואלרון, שכתב את פסק הדין שהתקבל בהסכמת האחרים. אלרון קופץ ישר אל העניין, הוא מפנה אל הרפורמה בעבירות ההמתה, וקובע שמשם נובעת מגמת ההחמרה, אם בעבר אכן ראני היה עומד לדין בגין הריגה, שהעונש הקבוע בצידה הינו 20 שנות מאסר, כיום, הוא הועמד לדין בגין רצח (באדישות) שקובע עונש מרבי של מאסר עולם. הדרישה להחמרה נובעת מלשון החוק, מדברי ההסבר לחוק ומן הדו"ח המקצועי ששימש בסיס לרפורמה שכבר הביאה לשלל פסיקות שקבעו את ההלכה בעניין הענישה הראויה, וטיעוניו של ראני מבהירים כי המחוזי נהג בהתאם לחוק ולהלכה.

אלרון משבח את המחוזי על הערנות ביחס לייחודיות של המקרה ומסביר שמדובר בענישה מקילה. בניגוד לדברי עוה"ד של ראני, ההלכה קובעת כי במקרים של רצח עם יסוד נפשי של כוונה יש לגזור עונש של 25 שנות מאסר עד מאסר עולם, וקובע כי המחוזי לא סטה כלל ממדיניות הענישה שעוצבה על ידי העליון.

אלרון אף מגדיל לעשות וקובע שבמקרים שכאלה אין לתת משקל מופרז להיעדר עבר פלילי או הבעת חרטה וכי עונשו של הנאשם מלמד על ביטוי עודף לנסיבות אלה – אלרון דוחה את ערעורו של ראני.

עפג 16607-09-24

לסיום אציין כי כבר ב-2019 ניסח המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) הנחיה שעוסקת בסוגיה מתי יש להעמיד לדין בעבירת רצח (באדישות) בעקבות תאונת דרכים? שימו לב לציטוט מההנחיה, ממנו ניתן ללמוד על הזהירות בה נוקטת הפרקליטות בעניין, ומנגד שייתכנו עוד מצבים שיכנסו תחת הגדרת ה"רצח".